All

בעזה, שלום בן יוסף

מרי שלום בן יוסף בעזה היה מחכמי הישוב מצעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר מצעב נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בעזה, סודמי, אסנאף, מעוצ'ה, קשמה, סמין, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף סעיד בעזה ומרי יחיא בן אהרון.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שאביו והוא תרמו סכום של ריאל, ואחיו יוסף בן יוסף בעזה תרם ריאל ורבע.

בצלי, שלמה

מרי שלמה בצלי היה דיין בעיר ד'מאר, מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.

שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה שחתם עם רבנים נוספים, למרי שלמה בו יוסף מעברי. כתב ההרשאה נכתב בחודש אב ברל"ח - תרפ"ז - 1927, וחתומים: מרי יחיא סרי, מרי שלמה בן אברהם עוץ', מרי שלמה, מרי שלמה בצלי, מרי יעיש ומרי משה מעברי*.

בכתב ההרשאה לא מצוין המקום, וכיון שמרי שלמה נולד והוסמך לשחיטה במחוז ד'מאר, מסתבר, כי כל החכמים החתומים על כתב ההרשאה הם מאזור ד'מאר.

בשארי, דוד שלום

מרי דוד בן שלום בשארי היה מחכמי הישוב אללואן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר אללואן נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: בשארי, מנצור, נעוס, קטיעי ועוד. הוא היחיד שהוסיפו לשמו את התואר מרי ורבי, משמע ששמש רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שהוא ואחיו תרמו שלוש ריאל.

בשארי, חיים בן יוסף

מרי חיים בן יוסף בשארי נולד בכפר אנג'ד או אלג'רה, בין צנעא לאנס, בשנת תר"כ - 1860. בילדותו חי תקופה מסוימת בצנעא, ולמד עם מרי אברהם עמראני, ויצק מים אצל הרב הראשי מרי שלמה קארה ומרי סעיד חזאני. בשנת המצור בתרס"ה - 1905 חי בכפר אלקארה שליד צנעא. לאחר מכן חי בכפר נגד אלמלאחי שבאנס.

הוסמך לרבנות, ושמש במחצית הראשונה של המאה העשרים רב לכל אזור אנס, בדרום מערב צנעא. חבריו: מרי שלמה גובני, רב כפר זיתים (אנציקלופדיה ע' 60), מרי יחיא אהרון ומרי משה שלמה. מתלמידיו: מרי יוסף חבצי ועוד רבים.

בשארי, יהודה

מרי יהודה בשארי היה מחכמי הישוב כ'ראבת אלצייט בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כ'ראבת אלצייט נמצא באזור אנס מדרום מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: בשארי, חסן, מעוצ'ה, מחפוץ', זכמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה בן שלמה חסן. יתכן ושמש רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שהוא ובניו: שלום ושמעון תרמו ריאל אחד.

בשארי, יהודה בן יחיא

מרי יהודה בן יחיא בשארי נולד בשנת תר"ם - 1880 בערך בישוב אלגבי במחוז ריימה, מדרום לצנעא. הוא היה רב הקהילה סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

בתקופה זו מנתה הקהילה כארבעים משפחות: עוקבי, בשארי, עפגיין, נהארי, כהן, יצחק הלוי, סוכרי, עושמי, מועלם, עיטמוס, ימני, יוסף סעיד, אללונטה, ועוד. הקהילה היהודית גרה בנפרד מהמוסלמים, והיו בה שני בתי כנסת: של משפחת בשארי, נוסח בלדי, ובה כארבעים מתפללים, ובית כנסת של משפחת עפגיין, נוסח שאמי, ובה כשלושים מתפללים. שלוש מקוואות היו, אחת לטבילת הנשים, אחת ללמד ילדים לשחות ואחת לבית העלמין.

בשארי, יחיא בן הדיין מרי יוסף

מרי יחיא בשארי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. אביו מרי יוסף היה דיין בבית דין צנעא (אנציקלופדיה ע' 46), ועוד יוזכר לקמן במדור תוספות והשלמות.

שמו ידוע לי משני מקורות: מסוודה - פנקס בית דין צנעא וכתב יד פרטי המתפרסם כאן לראשונה.

בפנקס בית דין נכתב ביום שני כ"ט באדר שנת בע"ז - תקכ"ו - 1766 כנראה, כי היה ויכוח בין שני בניו של מרי יוסף בשארי: מרי שלום ומרי יחיא, על קיר משותף שמרי יחיא רצה לבנות עליו, ומרי שלום התנגד, בטענה שיסוד הקיר חלש. הדיין הוא מרי פנחס בן שלמה עראקי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גרשי, אברהם

מרי אברהם גרשי היה חכם בישוב כוכבאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה כוכבאן נמצאת באזור העיר מחוית, ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: שיחם, ערוסי, סרי, גזפאן, חאצ'רי, בדיחי, צ'אהרי, שיחים, סעד, כהן, חיבי, גרשי ועוד. עמו בהנהגת הקהילה היה מרי שלום שוכר חאצ'רי (אנציקלופדיה ע' 132), ויחד שמשו גם כגבאי הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יוסף ושלום תרמו שני ריאל.

גרידי, יחיא בן מרי יחיא

מרי יחיא בן מרי יחיא גרידי היה מחכמי הקהילה התימנית בתל אביב לפני הקמת המדינה. אביו, מרי יחיא בן סעיד גרידי היה הרב הראשי של העיר ד'מאר, אחת הקהילות היהודיות העתיקות והגדולות ביותר בתימן. נולד בשנת ת"ר - 1840 ונפטר בשנת תר"צ - 1929, ראה באנציקלופדיה לחכמי תימן ע' 73 - 74. לפי זה אני מעריך, כי בנו נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.

גרידי, מעודד בן סעדיה

ר' מעודד בן סעדיה בן סעדיה בן יחיא גרידי העתיק את התורה בשנת תרי"ט - 1859. לא ידוע מקומו. ידועים אישים רבים ממשפחת גרידי בתקופה זו בעיר ד'מאר, ומסתבר, כי אף הוא חי בעיר זו (ראה באנציקלופדיה ע' 73-74).

Pages

Subscribe to All