All

מרי יחיא רצאבי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון כ"ד באב בע"ט - תקכ"ח - 1768 נכתב בפנקס, כי בנימין בן סעיד גירש את אשתו לולוה בת מרי יחיא רצאבי.

מקרה גירושין זה נדיר במיוחד, שכן אשתו של מרי יחיא היא אחותו של בנימין הבעל המגרש, "ושתיהן נישאו בחליפין", ולכן כאשר בנימין רצה לגרש את אשתו שהיא אחייניתו, אשתו של מרי יחיא כעסה ולא רצתה לחזור אל בעלה, ומטעמי שלום בית הסכים מרי יחיא לוותר לבנימין חתנו על חלק מזכויות בתו, סכום של ששה קרוש וחצי, והוא בתמורה מתחייב לשלם סכום זה לבתו.

בפנקס בית דין כתוב:

מרי אברהם בן מרי שלום שאקי נולד בכפר רבע אלמכלאף שבמחוז חימה, מדרום מערב לצנעא, בשנת תרס"ז - 1907. אביו מרי שלום היה רב הכפר ומקובל, ואמו מרת שולמית. בשנת תרע"א - 1911 עברה המשפחה לגור בצנעא, ומרי שלום למד בבית הכנסת אלאוצטא, ועבד לפרנסתו כמקובל בתימן.

בשנת תרע"ד - 1914 עלתה המשפחה לישראל, והתיישבה בכפר השילוח בירושלים. אביו מרי שלום עסק בהוראה ב"חדר" אשר הוקם בכפר, ונפטר בד' במרחשון תרע"ח - 1917.

מרי יחיא יוסף שדאדי היה חכם בישוב חצר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה חצר נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בלבד: ראיבי, סיבהי, ועלאני, שדאדי, צנין, רצאבי, סרי, חגבי, נעוס, בשארי ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף דוד ראיבי, מרי שלום בן סעיד סיבהי, מרי אהרון סודמי ומרי יוסף יחיא שדאדי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בתו זהרה תרמה ריאל אחד.

מרי אהרון שד'רה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי ר"ח אדר ב"ץ - תקל"ט - 1779 נכתב בפנקס, כי אברהם בנו גירש את אשתו מרים בת יחיא אלג'ופי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש אבהם בן מ' הרון שד'רה את אשתו מרים בת יחיא אלג'ופי ביום ג' ל' בשבט ר"ח אדר ב"ץ. ומחלה חובה וכתובתה בעבור הגירושין.