All

ד'מארי, יחיא

מרי יחיא ד'מארי היה חכם בישוב בשאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בשאר נמצא בנפת חדא, ליד העיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: ד'מארי, בוצלי, תאם, יצחק, יעיש ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא יוסף תאם, מרי שלמה בוצלי ומרי שלום אברהם.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד, ואברהם אחיו שש ריאל.

ד'מארי, יוסף סעדיה

מרי יוסף סעדיה ד'מארי היה חכם בישוב מנקדה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר מנקדה הוא אזור הכולל ארבע כפרים בנפת ענס באזור העיר ד'מאר, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: ד'מארי, קוריש, נוני, אבקע, חרורי, בוטיל, מעוצ'ה, צולי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי משה שלמה ד'מארי (אנציקלופדיה ע' 92), מרי יוסף בוטיל (אנציקלופדיה ע' 37) ומרי שלום יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו סעיד תרמו ריאל אחד.

דחוח - הלוי, שלום בן מרי עואץ'

מרי שלום בן מרי עואץ' דחוח הלוי נולד בישוב גבל עמר בשנת תרמ"ט - 1888. הישוב גבל עמר נמצא במחוז חגה, ממערב לצנעא. למד תורה אצל אביו מרי עואץ', ואצל מרי חיים הבא, שאף הסמיכו לרבנות. התפרנס מצורפות וממסחר, היה אמיד מאוד, ובבעלותו היו בתים ושדות. נשא לאשה את מרת תרנג'ה בת ר' יוסף דחוח הלוי. סדר יומו היה קבוע ככל חכמי תימן, בחצות הלילה היה נוהג לקום ללמוד זוהר ותיקוני חצות, לומד עד תפילת שחרית, לומד מעט אחרי התפילה ונפנה מעט לעסקיו ופרנסתו. למד תורה לפני תפילת מנחה ואחריה.

היה לו קול נעים ומתרונן, אותו ניצל בתפילות בהיותו שליח ציבור.

דחוח - הלוי, עואץ' בן דוד

מרי עואץ' בן ר' דוד דחוח הלוי נולד באמצע המאה הי"ט, כנראה, בישוב גבל עמר שבמחוז חגה, ממערב לצנעא. אביו הוא ר' דוד בן שלום דחוח הלוי, אשר דייני צנעא מינוהו בשנת תרי"ג - 1853 להיות מנהיג קהילת יהודי גבל עמר, עיין ערך הבא.

מקור משפחת דחוח בעדן, שם היתה משפחה גדולה ומסועפת. פלג מהמשפחה, ר' יוסף דחוח הלוי ושני אחיו מרי עואץ' וסעיד עברו בשנת תרמ"ח - 1888 לגור בצנעא, ויסדו בעיר חברה מסחרית בשותפות עם משפחת כסאר ומשרקי. מזכיר החברה היה מרי עמרם קורח, לימים הרב הראשי.

הוא שמש ראש הקהילה מסוף המאה הי"ט עד תחילת המאה העשרים, כאשר בנו מרי שלום החליפו בתפקיד.

בורא, חיים

מרי חיים בורא היה דיין וכנראה אף ראב"ד במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה לרבנות ולדיינות אשר העניק למרי חיים בן אברהם שרעבי, רב אזורי מטה יהודה (עיין ערך)*.

כתב ההרשאה ניתן ביום ראשון ג' באדר ברמ"ח - תרצ"ז - 1937. חתומים על ההרשאה: מרי חיים בורא, מרי משה בורא, מרי משה כלף ומרי סעיד עמראן. הוסיף את חתימתו שליח בית דין צנעא מרי שלום מחפוץ'. בכתב ההרשאה לא מצוין שם המקום, ועפ"י בתו של מרי חיים שרעבי, אביה נולד בכפר קובר במחוז שרעב, ונבחן אצל מרי חיים בורא בישוב מסילה.

תעתיק כתב ההרשאה ראה בערך הבא.

בוצי, יחיא

מרי יחיא בוצי היה מחכמי הישוב היזם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר היזם נמצא במחוז ארחב מצפון לצנעא, לא הרחק מהעיר עמראן.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: חדאד, בוצי, מימוני, נהמי, קארני, צארום, סלמי, צובארה, עמר, נהארי, עקבי, רדמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם מימוני.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. הוא מוזכר בפנקס פעמיים, פעם תרם ריאל ורבע, ובפעם השנייה לא כתוב הסכום.

בוצלי, שלמה

מרי שלמה בוצלי היה מחכמי הישוב בשאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בשאר נמצא בנפת חדא מדרום לצנעא, מצפון לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: בוצלי, תאם, ד'מארי, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא יוסף תאם, מרי יחיא ד'מארי ומרי שלום אברהם.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלום, משה, ישראל ואברהם תרמו ריאל אחד, ואחיו יחיא שלוש ריאל, וסעיד שני ריאל.

בוסאני, שלום

מרי שלום בוסאני היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא. בכ"ג שבט תקל"ו - 1766 נכתב, כי מעוצ'ה בנו הודה שאין לו טענה או ערעור על נשיא קהילת יהודי צנעא, ר' שלום בן אהרן עראקי. לא ידוע מה הרקע לכך.

בפנקס בית הדין כתוב:

הודה מעוצ'ה בן מ'(רי) סאלם אלבוסאני שאין לו עוד שום טענה זכות או תביעה נגד אלשיך' סאלם בן הרון אלכהן אלעראקי יצ"ו. וכל רשימה שתופיע או טענה מצד מעוצ'ה או אישור בכתב אין לו תוקף עד לתאריך זה, ואפילו שבועה אין לו מהשיך' ואפילו ע"י גלגול. יום א' כ"ג בשבט בע"ז (תקל"ו - 1766).

בורא, משה

מרי משה בורא היה דיין במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה לרבנות ולדיינות אשר העניק למרי חיים בן אברהם שרעבי, רב אזורי מטה יהודה (עיין ערך).

כתב ההרשאה ניתן ביום ראשון ג' באדר ברמ"ח - תרצ"ז - 1937. חתומים על ההרשאה: מרי חיים בורא, מרי משה בורא, מרי משה כלף ומרי סעיד עמראן. הוסיף את חתימתו שליח בית דין צנעא מרי שלום מחפוץ'. בכתב ההרשאה לא מצוין שם המקום, ועפ"י בתו של מרי חיים שרעבי, אביה נולד בכפר קובר במחוז שרעב ונבחן אצל מרי חיים בורא בישוב מסילה.

להלן נוסח שטר ההרשאה:

בחור, חיים

מרי חיים בחור היה מחכמי הישוב סוכיבאת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר סוכיבאת נמצא במחוז חאשד, ליד העיר קפלה, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: בחור, פגלי, דהארי, כותח, סלומי, עפארי, אשרף, גומדאני, מסעוד, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אברהם בן יעקב, מרי יחיא מהאצרי ומרי שלום מסעוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם סכום של ריאל ורבע עם בנו סעיד.

Pages

Subscribe to All