All

חדאד, עמראן

מרי עמראן חדאד היה חכם בישוב גולה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה גולה נמצא באזור העיר ריידה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: סרי, נהארי, מנס, משרקי, עת'ארי, מעלם, נדאף, אכ'רם, חלא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן שלום, מרי שלמה בן דוד, מרי עמראן נהארי, מרי עמראן ומרי סעדיה עת'ארי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל, יחיא אחיו תרם שש ריאל, ובנו סעיד שלוש ריאל.

חדאד - תאם, פנחס בן מרי סעדיה

מרי פנחס בן מרי סעדיה חדאד - תאם היה חכם ויצג בבית הדין נושאים ואישים, כנראה. שמו ידוע משלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, הוא יצג בבית הדין את שמחה - ג'נא בת אהרון תאם מאחד הישובים באזור חראז, ממערב צנעא, בגירושיה מבעלה סעיד בן סעיד עזירי. התאריך הוא י"ג בסיון בע"ז - תקכ"ו - 1766, רהנוסח של פסק הדין מועתק לעיל בערך אביו מרי סעדיה חדאד - תאם.

חדאד, שלום

מרי שלום חדאד היה חכם בישוב חוצנין אלקאבלה בתחילת המאה העשרים. נולד, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר חוצנין אלקאבלה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: עמראן, חדאד, יחיא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא עמראן ואחיו מרי יוסף עמראן.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: סעיד ויוסף תרמו כל אחד ריאל אחד.

חובארה, אברהם בן חיים

מרי אברהם בן חיים חובארה הוסמך לשחיטה בשנת תש"ב - 1942 בתל אביב ע"י מרי יוסף בן משה יצחק הלוי, רב שכונת נורדיה, ואחיו של הרב הראשי לתימן מרי יחיא יצחק (אנציקלופדיה ע' 234). באותו יום חתם לו על כתב ההרשאה גם אחיינו מרי שלום יצחק הלוי, הרב של יוצאי תימן בישראל.

יתכן והוא הסופר שהעתיק קובץ חיבורים במאה הי"ט והעשרים, עיין באנציקלופדיה ע' 144.

להלן נוסח ההרשאה:

חיים משה

מרי חיים משה היה חכם בישוב רבוע בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה רבוע נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: עומיסי, מחפוץ', תנעמי, צג'יר, חאפדי, חנש, חגבי, אסוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה משה, מרי שלום דאוד, מרי סעיד עומיסי, מרי משה אהרון ומרי דוד מחפוץ'.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: חיים, משה ויחיא תרמו שלוש ריאל.

חירק, דוד

מרי דוד חירק היה חכם בישוב נויד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר נויד נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: גדקה, חירק, צ'רף, מנקד'י, תנעמי, מקיטן, סיאני ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום אהרון גדקה. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם אך לא מצוין הסכום.

חימי, שמעון

מרי שמעון חימי היה חכם בישוב בית בוס בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בית בוס נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה תשע עשרה משפחות בערך: חימי, שעובי, אביץ', אחמר, ישועה, גובי ועוד. היה, כנראה, רב הקהילה, בהסתמך על העובדה, כי לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם אך לא מצוין הסכום.

חימי, דוד

מרי דוד חימי היה חכם בישוב כ'דאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר כ'דאר נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: חימי, שיבה, קנדיל, שאער, ימני ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף שיבה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם אך לא מצוין הסכום.

חימי, דוד

מרי דוד חימי היה חכם בישוב דמאם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר דמאם נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: חימי, עואץ', שוכרי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל, ואחיו יחיא, עואץ' ובניו: עואץ', משה ושלום תרמו ריאל אחד.

חווה, יוסף

מרי יוסף חווה היה חכם בישוב מקער עציל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר מקער עציל נמצא באזור ברט שבצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש משפחות בלבד: חווה, אסעד ועוד.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו יחיא תרמו ריאל אחד.

Pages

Subscribe to All