All

לוי, שלמה בן יחיא

ר' שלמה בן יחיא הלוי העתיק בשנת תרצ"ד - 1934 את ספר השחיטה מקור חיים למרי יחיא בן יעקוב צאלח. לא ידוע לי מקומו.

בכתב היד עשרות דפים בגודל מהדורת כיס, ובהם העתיק את הספר מקור חיים עם פירוש קרבן תודה, וכן שאלות ותשובות בנושא השחיטה. ההעתקה הושלמה ביום שלישי א' בטבת תרצ"ד.

בקולופון כתוב:

נשלם, מי שזיכנו לכתוב ולהשלים הלכות ספר מקור חיים, הוא יזכני לכתוב גם כן פירושו וגם לכתוב ספרים עד אין קץ, ויזכני ה' ב"ה להגות... אני הקל והצעיר סלימאן בן יחיא יצ"ו אללוי יש"ל, ונשלם יום ג' א' לחודש טבת שנת ברמ"ה (תרצ"ד - 1934).

לוי, סעדיה

מרי סעדיה הלוי היה חכם באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי ר"ח תמוז בפ"ג - תקל"ב - 1772 גירש בנו דוד את אשתו בדרה בת שלמה הלוי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש דוד בן מ"ו סעיד הלוי את אשתו בדרה בת סלימאן הלוי. יום ה' ר"ח תמוז בפ"ג.

לדאני, שלום

מרי שלום לדאני היה חכם, וכנראה, רב הקהילה היהודית בישוב כוסמה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כוסמה נמצא באזור ריימה, ממערב למחוז ד'מאר. השם כוסמה ניתן לפעמים לכפר עצמו ולעיתים הוא שם כולל לכפרים הבאים: אחגול, די עללה ובדי בלסין.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: ינאעי, מקיטן, כהן, ימני, סרי, יתים, לדאני ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה. שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בתו סעדה תרמה ריאל אחד.

כסאר, יחיא בן שלמה

מרי יחיא בן שלמה כסאר היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד. שמו מוזכר ברשימת החכמים משנת תקנ"ה - 1795.

כ'רמבא, שלום

מרי שלום כ'רמבא היה חכם בעיר צנעא או בישוב אלגב שבמחוז אנס, מדרום לצנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי סעיד בן מעוצ'ה אהרון מהישוב אלגב, גירש את אשתו היבמה רומיה בת מרי שלום כ'רמבא בגט שליחות. השליח הוא מרי משה חדאד, וניתן ביום רביעי כ"ט באדר א' בפ"ו - תקל"ה - 1775. מחשש לכפייה במתן הגט הגט ניתן שנית.

לא ידוע האם הבעל הוא תושב הישוב אלגב ואילו משפחת הכלה היא מצנעא, או שאף משפחת הכלה ומרי שלום הם תושבי הישוב אלגב ובאו להתדיין בפני בית דין צנעא.

בפנקס בית הדין כתוב:

לגאמי, יחיא בן יחיא

מרי יחיא בן יחיא לגאמי היה חכם בישוב לגאם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר לגאם נמצא באזור בני בהלול בדרום מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בלבד: לגאמי, דאוד ועוד. מרי יחיא בן יחיא לגאמי המוזכר באנציקלופדיה ע' 280 הוא בן משפחתו.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.

לדאני, יוסף שלמה

מרי יוסף שלמה לדאני היה חכם בישוב חוטיב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חוטיב נמצא במחוז כ'ולאן מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בלבד: לדאני, עדן, קטיעי, סודמי, דחרוג, צופירה, ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יהודה עדן.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו סעיד תרמו סכום גדול - שמונה ריאל.

לדאני - ג'יאר, סעדיה

מרי סעדיה לדאני המכונה אלג'יאר, היה חכם בישוב צואדחה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר צואדחה נמצא באזור עותמה במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: רדאעי, לדאני, מחזרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה רדאעי ומרי דוד מחזרי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יוסף, שמעון ודוד תרמו ריאל אחד.

לוי - חברוני, זכריה בן יפת = יחיא בן חסן

מרי יחיא בן חסן = זכריה בן יפת הלוי נולד לפני שנת תרכ"ה - 1865 בישוב נאצ'רי באזור בעדאן, שבמחוז איב בדרום תימן. הוא גדל יתום.

Pages

Subscribe to All