All

מרי יוסף לפלאפי היה חכם בישוב חרף בתחילת המאה העשרים. מספר ישובים בשם חרף היו בתימן, במחוז צעדה בצפון תימן, במחוז ירים מדרום לצנעא ועוד. עפ"י ההקשר נראה, כי במקרה זה מדובר בכפר חרף הנמצא במחוז בני מטר, ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: לפלאפי, מוגאמי, מעלם, צג'יר ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן אברהם מוגאמי ומרי שלום מוגאמי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס הוא מוזכר פעמיים, פעם כתוב, כי הוא ובניו: שלום וסעדיה תרמו רבע ריאל, ופעם שנייה תרם עם בנו שלום ריאל אחד.

מרי סעדיה הלוי היה חכם באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי ר"ח תמוז בפ"ג - תקל"ב - 1772 גירש בנו דוד את אשתו בדרה בת שלמה הלוי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש דוד בן מ"ו סעיד הלוי את אשתו בדרה בת סלימאן הלוי. יום ה' ר"ח תמוז בפ"ג.

מרי שלמה בן יחיא לולוי נולד בעיירה רצאבה שבמחוז גהראן, מדרום לצנעא, בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא עלה לארץ עם משפחתו בתחילת המאה העשרים, וידוע, כי בשנת תרפ"ט - 1929 הגיעה משפחתו למושבה שעריים שברחובות.

הוא היה תלמיד חכמים וירא שמים. כעבור שנה, בשנת תר"ץ, מונה לשמש דיין בבית הדין שהקים מרי שבתי מדהלה, וחברי בית הדין, בתחילה, בשנת תרפ"ט היו: מרי דוד בן שלום קפרא, מרי שבתי מדהלה ומרי לוי מחדון. בהמשך צורף גם הוא לבית הדין. בית הדין התכנס בביתו של מרי לוי מחדון פעמיים שלוש בשבוע ועסק בעיקר בנושא אישות, למרות שלא הוכר ע"י המוסדות הרשמיים.

מרי אברהם מאמון היה מחכמי הישוב עפאר בתחילת המאה העשרים. הכפר עפאר נמצא באזור כוחלאן מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס, שכר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא סעיד, מרי יחיא באסל, מרי סעיד מאמון ומרי שלום יהודה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.