All

ר' אברהם בן מתנה העתיק בשנת ת"ש - 1940 בישוב נעוה את הלכות שחיטה לרמב"ם. ידוע לי על שני ישובים בשם נעוה, האחד מצפון לצנעא באזור ארחב ובו משפחה אחת בלבד, והשני מדרום לצנעא באזור גובן במחוז רדאע, שם חיו בתקופה זו חמש עשרה משפחות בערך.

כתב היד כולל הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש. גודלו כגודל מהדורת כיס, גודל נפוץ ביותר בתימן. הכתיבה הושלמה ביום שני ח' באב ברנ"א לשטרות - ת"ש - 1940. הועתק במימון יחיא בן שלום אברהם.

בקולופון כתוב:

מרי אברהם יעקב היה מחכמי הישוב בני זיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בני זיד נמצא ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: עמר, קארני, נהארי, עקבי, גראדי, מימוני, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יוסף קארני ומרי יחיא מהאצרי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שהוא תרם סכום של ריאל אחד.

מרי יחיא אבו רוס היה מחכמי הישוב רגום בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר רגום נמצא בנפת בני חוביש, ליד הערים טוילה ומחוית, מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה עשרה משפחות בערך: אכוע, אבו רוס, חמדי, צובארה, צנעאני, קרואני, חימי, הזמי, יצחק וחאשדייה. חכמי הקהילה הנוספים בתקופה זו: מרי יוסף אכוע ומרי יחיא יצחק.

שמו ידוע לי מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. הוא תרם סכום של שני ריאל ורבע.

מרי אברהם בן שלום היה מחכמי הישוב עתאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר עתאר נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות בערך: חלא, עמר, שעתאל, מסעוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי סעיד בן שלום, מרי שלום סעיד, מרי עמראן חלא, מרי יצחק בן יחיא, מרי שלמה חלא ומרי יוסף חלא.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין, כי הוא תרם סכום של שלוש ריאל, ואף אברהם בנו תרם שלוש ריאל.