All

בַרַט

באזור חיו מוסלמים משבט דו אחמד. בנפת ברט היו הכפרים הבאים: מודאן, סוק אלענאן, עואן, כיואן ועוד. בין ברט לחידאן היו הישובים הבאים: מודאן עשרים ושתיים משפחות, מחתוייה שלוש עשרה משפחות, ואשרג שתי משפחות יהודיות. בין ברט לצעדה היו הישובים הבאים: עוצלה שתי משפחות, אסרעה משפחה אחת ורגוזה שלושים ושתים משפחות.

מצאתי הגדה של פסח, אשר נכתבה בברט במאה הי"ט, ממנה ניתן ללמוד, כי את הכתיבה מימנו האחים דוד יוסף וסעיד בני חי' יצחק אללבי. תוכן מנהגי ההגדה כמו סידור מהרי"ץ, דהיינו, נוסח המכונה בלדי. לא ידוע שם הסופר.

בקולופון כתוב:

בַרְהַאן

הכפר נמצא על ציר הנסיעה לעיר ד'מאר.

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד בשם יחיא אברהם, אשר היה עשיר גדול, ובבעלותו היה צאן רב ובקר. הוא ידוע מספרו של ר' יחיא צברי, אשר סייר ברחבי תימן בתקופה זו. הוא כתב, כי הגיע סמוך לשבת אל הכפר, אך הוא סירב לארח אותו בביתו, והוא נאלץ לישון בחורבה. בשבת בבוקר בתו של יחיא אברהם נפלה מראש ההר ומתה, ואף פרתו החביבה נפלה ומתה. כאשר באו לנחם את יחיא אברהם, אמרו לו שזהו עונש משמים על שלא הכניס אורחים. היתה ליחיא אברהם בת נוספת.

בְרַדוּן

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש עשרה משפחות בערך.

בְרַאר

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יצחק כ'ועי שלוש ריאל ושלום כ'ועי שתרם אף הוא שלוש ריאל.

בְעַאדִין

ישנה מסורת, כי בישוב קיים באר מים אשר חפר מרי שלום שבזי, ואשר כונתה בפי הערבים "ביר אליהוד". באר המים היה ציבורי לכל דכפין, וכאשר הנהרות באזור התייבשו, היו הנשים טובלות בבאר זו. נסים רבים קשורים לבאר זו, ואחד מהם, שמוסלמים התנכלו לטבילת הנשים, וכאשר ארבו להן באחת הפעמים, התייבשו המוסלמים במקומם בלי אפשרות להניע את אבריהם.

בַעַמְיַיה

הישוב בעמייה ידוע לי מכתב יד משנת תקל"ט-1779. בשנה זו העתיק הסופר ר' יוסף בן סעדיה אגדות למסכת ברכות, ואולי העתיק את הספר עין יעקוב. בכתב היד י"ט דפים.

בשער כתב היד כתוב:

פה אלבעמייה יע"א שנת אמת מארץ תצמח-אתר"ץ (כנראה, אתתר"ץ) לשטרי על ידי... יוסף בן סעדיה ס"ט.

בַעְלַאן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר בודד של משפחות יהודיות בכפר, ואחת מהן היא משפחת חסן.

בַעְדַאן

בנפת בעאדן היו כעשרים וחמשה כפרים: עוזלה, עותמה, בני שמסן, נאצ'רי, בית כושאפה, בני מנצור, גנוד, מלכד, צומערן, ועוד.

בְעַאתַיִין

הכפר בעאתיין ידוע לי כמקום הולדתו של מרי דוד חגבי, אשר שמש לאחר העלייה הגדולה לארץ, הרב הראשי של ראש העין. נפטר בראש העין בר"ח אדר תשנ"א-1991.

בַסְטַא

סמוך לעלייה הגדלה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All