All

אוּקַף בנֵי וַהבַאן

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

אַוְצַט

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי מרי יחיא בן שלום תרם ריאל ורבע.

אוּם שַרַע (משרע)

מהמאה הי"ט בשטח החסות של הבריטים. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

לא ידוע לי גודל הקהילה היהודית, ולהערכתי, פחות מעשר משפחות יהודיות, כרוב הכפרים באזור.

אדוויר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת בטייה.

אֶגְעוּד

באזור היו שני כפרים בהם חיו יהודים.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה מאה ועשרים יהודים, כעשרים וחמש משפחות. גיל העולים: 21 ילדים, 36 נערים, 28 מעל 20 שנה, 16 מעל 30 שנה, 14 מעל 40 שנה, 4 מעל 50 שנה, ואחד מעל 60 שנה. 56 נשואים, 10 אלמנות, 12 יתומים, 4 רווקים. חצי זכרים וחצי נקבות. ארבעה מתוכם נפטרו במחנה.

שמות המשפחות: אברהם, געדי, געיד, דוד, חבאני, חדאד, חונין, חסן, יחיא, מליחי, מנחם, מנצור, סאלם, סלימאן, סנדח, סיעד, עואץ' וצאלח. שם המשפחות הקודם של הנשים: משרקי, עמראן וצ'אלעי.

אַגְ'רַב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות. שם המשפחות: מנצור ושאמע.

אדַאר

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושמות המשפחות.

מספר זקנים מהאזור לא זכרו כי חיו יהודים במקום בשנים הסמוכות לעלייה, ולכן נראה, כי יהודים חיו במקום הרבה לפני העלייה הגדולה.

אַדַימֵה

לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי קבוע. שם הכפר ידוע לי ממסע העלייה לארץ של יהודי צפון תימן, בראשות מרי דוד צדוק הלוי, רב צפון תימן. השיירה יצאה בחנוכה שנת תש"ד-1944.

נראה, כי הכוונה לכפר גול אדימה. עיין ערך.

אד צַ'אלֵע

במחצית הראשונה של המאה העשרים הישוב היה ידוע כמקום מקלט לתושבי הכפר גדס שבמחוז אב. בעת רעב, בצורת או אסון היו נמלטים לשם היהודים. לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי קבוע, מה גודל הקהילה, ועוד.

Pages

Subscribe to All