All

אַכַּדַכֵּד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, משפחות דמרי וחיים.

אַכ'דוּד

בעבר היה הכפר מיושב ביהודים רבים. סמוך לעלייה הגדולה נותרו שרידי חורבות בתים, כלים שונים, בית קברות יהודי ועוד.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהמקום. ממשלת סעודיה גידרה את המקום ושומרת עליו כעל אתר היסטורי לאומי.

אכאת אלקדן

שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת שע"ז- 1617. בשנה זו העתיק הסופר ר' סעדיה בן נתן הלוי את פירושו של ר' נתנאל בן יצחק להלכות שחיטה משנת רכ"ה-1465, וקובץ בהלכות שחיטה וטרפיות. נכתב במימון ובהזמנת ר' אהרון בן סעדיה תאם. לכתב היד צורפו כתבי יד נוספים.

בקולופון כתוב:

נשלם זה הפירוש יום שני דהוא עשרין ושתה יומי בירח ניסן שנת אתתקכ"ח שנין לשטארי (שע"ז-1617) במאתא אכאת אלקדן תצדי ותחרוב וירושלם תתבני ותשתכלל בעגלא ובזמן קריב אמן נצח סלה ועד. והכותב סעיד בן נתן הלוי, אלהים ימחול לי על כל מה ששגיתי...

אַכַאם אַנוּב

ידוע גם בשם אכמת אנוב.

בשנת תר"ן-1890 חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה אשר נתנו חברי בית הדין ביום שני י"א באייר תר"ן-1890 לר' חסן בן מרי יעקב יחיא. חברי בית הדין: מרי רצון בן רצון, מרי יוסף מורי הכהן ומרי שחר צ'רב. כתב ההרשאה ניתן במעמד יהודי הישוב: "כל זה היה במעמד העם ק"ק יהודי אכאם אנוב יע"א".

הקהילה היהודית הושמדה בתחילת המאה העשרים ממכת הדבר, והנותרים עברו להתגורר במקומות שונים. מ"מ, בדור שלפני העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אלא מעט משפחות מוסלמיות.

אַחְקוּל

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. סמוך ממש לעלייה חיו בכפר חמש משפחות יהודיות, חמשה בתים. שם המשפחות: אהרון ויוסף.

אַחְקַק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים.

אִטְוַל

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמש עשרה משפחות בערך. שם המשפחות: טויל, גבלי, שמחי ועוד.

אִימְכַּבִיר

בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו מספר בודד של משפחות בכפר, אך סמוך ממש לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

מרי שלום בן יחיא זכריה שמש הרב הראשי לאזורים כור וצ'אהיר, אשר כללו את הכפרים הבאים: מוכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אימכביר, אמגול, אמצומעה, אמסאביג, אמרצץ, לוודר, אמכודירה, ביר אמנכעי ועוד.

Pages

Subscribe to All