All

אוּם בַיצַ'א

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה, ויש להעריך, כי מדובר במספר קטן של משפחות, ככל הישובים בדרום מזרח תימן.

אַהנוּב

לא ידוע לי המיקום של האזור. השם ידוע לי מכתב יד של התורה, אשר העתיק הסופר המפורסם ר' בניה בעיר צנעא בשנת ר"ן-1450. את התורה ניקד והשלים בשנת שמ"ב-1582 ר' משה בן זכריה לוי בישוב אלעיאניז שבאזור אהנוב. יש להעריך, כי האזור נמצא במרכז תימן.

בקולופון של הסופר המקורי כתוב:

וזכה הכותב בניה בן סעדיה אלמרגז בנועם ה' ובקיבוץ ישראל ולביאת הג'(ואל) יהי רצון מלפני האל...

בראש כתב היד כתוב:

הכותב משה בן זכריה בן יצחק בן אברהם בן שלמה הלוי בשנת אתתצ"ג לשטרות (שמ"ב-1582).

בסוף מחברת התיגאן כתוב:

אַדרַאג

לא ידוע אם היה במקום ישוב קבוע של יהודים. שם הישוב מוזכר בספרו של מרי שלום זכריה, אשר היה רב של אזורי צ'אהר וכוור, מדרום מזרח לביצ'א.

אַדַ'רַח

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

שם הישוב ידוע לי מכרטסת הישובים של גויטין, שם כתוב, כי הכפר נמצא באזור ימן, אזור בדרום תימן, באזור מחוזות אב ותעיז. הוא מפנה גם לישוב ד'ראח שבאזור מאויה, ממזרח לתעיז.

לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לכפר: ד'ראח. עיין ערך.

אַדֵ'רַע

ישוב יהודי סמוך: מעזב, אשר בגבל מלחאן.

באד'רע נכתבה כתובה בה' באדר תרכ"ז-1867, בנשואי אהרון בן מוסא אחסן ותרנגה בת יוסף. מוזכרים: נסים בן זכריה, זכריה בן סעיד וחיים בן שוקר טביב. שם הישוב: "במתא אד'רע דעל עינא דמיא אלעין מותבה".

אהלב אלחוסיין

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

אַוְצַר (אודר)

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עפ"י גלעד צדוק, לא היה באזור כפר בשם זה.

אכפה

שם הכפר ידוע לי מתוך כתב יד אשר נעתק בשנת תנ"ו- 1656 ע"י הסופר ר' יוסף בן שלום אחמר. נכתב במימון ובהזמנת האחים צדוק ושלום בני גד בן דוד בן שלמה אחמר, בני דודים כנראה.

בכתב היד ר"כ דפים, ובהם משנה תורה לרמב"ם.

בקולופון בדף 69 א' כתוב:

שלים. בארבעה בשבא ראש חודש סיון שנת אתתקס"ז לשטרי (תנ"ו-1656), שנת גאולה ורוח והצלה אמן. על שם החבר צדוק בן גד בן דוד בן שלמה הידוע אלאחמר. הקב"ה יזכיניה למהגיה ביה הוא וזרעיה וזר' זרע', אמן עד דיתי משיחא בחיין וביומן אמן. וע"ש שלום אחיו ק"ב יזכיניה ביה אמן.

אַהנוּם

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

בכרטסת הישובים של גויטין כתוב, כי הכפר נמצא באזור קבלה. בספרו של ר' שלמה בן יחיא חבשוש "אשכלות מרורות" מוזכר אזור קבלה כמקום בו נלחמו הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904, בסמוך לישובים עמראן וכ'מיר, מצפון לצנעא.

Pages

Subscribe to All