All

עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לכפר לכמת בהראן. עיין ערך.

שם הכפר ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא, נכתב ביום שישי י' בשבט בצ"ג- תקמ"ב-1782, כי המומר סעיד בן יוסף סעדוד מהישוב שרפה, בנפת בני חשיש שבמחוז צנעא, חלץ ליבמה סעידה בת סעיד מוסי' גיאת. העדים שזיהו אותו היו: סעיד מוסי' אלכ'ייט מהישוב בהראן, ויוסף סעיד גיאת מהישוב חוצנין.

בדורות שלפני העליייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב, ולא חיו בו יהודים. מוצא משפחת בדיחי מכפר זה.

באנציקלופדיה לחכמי תימן מצאתי את קדמוני משפחת בדיחי מהמאה הי"ז. ר' יוסף בן ישראל בדיחי העתיק דיואן בתנעם בשנת ש"מ-1620, ור' מעודד בן סעדיה בדיחי העתיק שלושה כתבי יד לפחות משנת ת"ח-1648 ואילך, בעיר רדאע.

ניתן, א"כ, להסיק, כי יהודים חיו בכפר בדיח קודם לשנת ש"מ-1620.

נראה, כי הכוונה לישוב מחוית, הנמצא מצפון מערב לצנעא.

אזור אחוית ידוע לי מכתב יד משנת תי"ח-1658, אשר העתיק הסופר ר' זכריה בן אביגד טוילי. הוא העתיק את הספר בישוב ענבר סעד שבמדינת אחוית. בכתב היד קולופון נוסף מהישוב עזאן. ישוב בשם עזאן היה באזור מחוית, באזור רדאע, ובאזור חבאן במזרח הרחוק של תימן. לכן, יתכן ומדובר באיזור מחוית שבצפון מערב לצנעא.

כתב היד הוא פירוש רש"י והטור לתורה, ובו קמ"א דפים. לפירושים ישנן הגהות ופירושים נוספים בשם "צפחת השמן". נכתב במימון ובהזמנת ר' זכריה בן שמריה.

בקולופון כתוב:

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. נראה, כי חיו במקום מספר בודד של משפחות יהודיות.