All

בֵּית שַארְעַה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך.

בֵּית אלשַאמִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

בית שאחדי

נותר בידינו גט אשר נכתב בשנת תרס"ט-1909 בישוב בית שחאדי. הבעל הוא יחיא בן סאלם, והאשה היא זהרה בת יחיא. חתומים: יחיא בן יעיש וסלימאן בן דאוד, בישוב: בית אלשחאדי דעל עינא דמיא אלמואהה דילה מותבה.

בֵּית רוּזַקִי

דרום תימן

סמוך לעליייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב, ולא חיו בו יהודים. בכפר נמנו כארבעים בתים, משמע שהקהילה מנתה בזמנו ארבעים משפחות יהודיות בערך. עפ"י המסורת, בכפר חי תקופה מסוימת מרי סאלם שבזי.

בֵּית רַדַם

שם הכפר ידוע לי לראשונה משנת ת"ח -1648. בשנה זו העתיק הסופר ר' יהודה בן מעודד בן סעדיה אלצבלי סידור, במימון ובהזמנת ר' סעדיה בן מעודד בן משה אלצבלי. סופר זה העתיק סידור נוסף שנתיים מאוחר יותר בישוב בית אלנש.

בקולופון כתוב:

נשלם בחודש ניסן שלשנת אתתקנ"ט שנין לשטרי (ת"ח- 1648) במאתא בית רדם דעל עינא דמיא ג'יל... כן תחרוב ותצדי וירושלם תשתכלל ותתבני אכי"ר. ונכתב על שם החבר הטוב הדומה לעץ רטוב, גם ה' יתן לו הטוב סעדיא בן זכריא בן מעודד בן משה אלצבלי, יהא סימן טוב עליו ועל זרעו ועל זרע זרעו...

בֵּית רְגַ'אח

הישוב ידוע לי מספר מסעותיו של ר' יחיא צברי, כאשר נסע במסלול של צנעא-מנאכ'ה.

לא ידוע אם חיו יהודים במקום, מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

בית רכן

הכפר מוזכר במסמך מסוף המאה הי"ט. המסמך הוא כתובה, אשר נכתבה בנשואי סעיד בן מחפוד ופקנה בת סעיד מקלוב, בכפר: בית אלרכן דעל עינא דמיא אלכ'ואש מותבה. הכתובה נכתבה בט"ו באדר תרמ"ט- 1889.

בֵּית קֻנְבוּר

הישוב ידוע לי מספר מסעותיו של ר' יחיא צברי בתחילת המאה העשרים.

לא ידוע אם חיו יהודים במקום.

בֵּית מַהַדַם

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים בשני מקומות בפנקס: חיים כ'רמבי ובניו חיים ויחיא (חצי ריאל וחצי שמינית ובפעם השנייה ריאל), סאלם מוסי' ובנו יוסף (בפעם השנייה שתי ריאל), יוסף נגאר ובניו חיים ושלום (בפעם השנייה שתי ריאל), יחיא טויל (בפעם השנייה שלוש ריאל ורבע), יהודה עמראני ובנו יצחק (בפעם השנייה ריאל), חיים אבהר וחמאמה בת יחיא יוסף.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה בכפר חמש עשרה משפחות בערך: כ'רמבא, נגאר, עמראני, מאוגני, מוסא ועוד.

בֵּית מַחְרַאס

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתים משפחות בערך.

Pages

Subscribe to All