All

מִכְלַאף

אזור מכלאף היא אזור בנפת אנס, וכולל את הישובים הבאים: עאתיין, צייח, אחלאל, ועוד.

מַחְפַד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: חובגה, מדאר, מצ'מון, אחרק, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים, ושכונת היהודים כונתה: קרית קובע.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 6 יהודים: 4 זכרים, 2 נקבות, 2 נשואים ואלמנה אחת. גיל העולים: ילד אחד, שני נערים, אחד מעל שלושים שנה, אחד מעל ארבעים ואחד מעל שישים שנה. יהודי אחד עסק באריגה ואשה אחת ברפתנות.

שם המשפחות: מליחי, נגאר, ושם המשפחה הקודם של האשה: בשארי.

מנצת קפר

להערכתי, נמצא הכפר באזור המחוזות ירים, אב וד'מאר, זאת בהסתמך על שמות המשפחה, כדלקמן. ואולי מדובר בכפר הקודם: מנצר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שני יהודים: אשה נשואה כבת שלושים עד ארבעים שנה, ונערה. האשה התפרנסה מבורסקאות. שם המשפחות בכפר: ג'ידא, בשארי, ושם הקודם של הנשים: מקולי ושלמה.

מנקיד

לא ידוע מיקומו של הכפר.

שם הכפר ידוע מקינתו של המשורר ר' סעיד אסבט על גלות מוזע, אשר התרחשה בשנת תל"ט-ת"מ (1679).

מנקח

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 4 יהודים: 2 זכרים, 2 נקבות, ושני נשואים. גיל העולים: ילד, נער, אחד מעל עשרים ואחד מעל שלושים שנה. אחד התפרנס מאריגה וקדרות.

שם המשפחות: ד'מארי, מת'נא, סעיד, ושם המשפחה הקודם של הנשים: חסן וסאלם.

מגדלא מכבאן

בשנת אתתקנ"ד-ת"ג-1643 נכתב שטר מכירת תאג' במגדלא מכבאן. הקונה הוא אבו סעיד עדוי, והמוכר הוא סלימאן. בשטר כתוב:

צח האד'ה אלתאג' ביד אבו אלסעיד אלעדוי מן (סלימאן)... בתמניא ד'הב וגעל לה אלאתאלה פיה אלי עצרת שנת אתקנ"ד, ואן לם יסלם... יכאן דאלך אלקנין יום אלאחד ת'אני ראש חודש ניסן מן שנת אתתקנ"ד שנין לשטרי במגדלא מכבאן דעל בריכתא דמיא בריכ'ה אלכלב מותבה בדאלך שהדנא אד' עלא... והכל קיים שלום. ש' בא"מ אביגד נע"ג, עמרם בן דוד בן עודד.

מחנית

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שני יהודים: אשה נשואה כבת שלושים עד ארבעים שנה, ונער יתום ממשפחת קרואני. שם המשפחה הקודם של האשה: ירימי. שמות המשפחה קרואני וירימי היו נפוצים מאוד במרכז תימן, ולכן קיימת סבירות כי כפר מחנית היה במרכז תימן.

יתכן ונפלה טעות סופר, ומדובר בישוב מחוית. עיין ערך.

מַגַזִין

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד נעוס ובנו יחיא ריאל, דאוד תוהמי ריאל, סאלם סעיד ריאל, אחיו יחיא ריאל ויוסף בן יוסף.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד נענס.

מדיכרה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני יהודים: אלמנה כבת ארבעים עד חמישים שנה, ונער יתום. שם המשפחות: חיים וכהן. האלמנה התפרנסה מתפירה.

עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לישוב שבמחוז תעיז, עיין ערך הבא.

מַדַקָה

נראה, כי הכוונה לישוב מדגה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All