All

מַלְחֵה

במספר מסמכים כתוב שם הישוב מלחה, ולא תמיד ידוע לי לאיזה ישוב הכוונה. יתכן והמסמכים המוזכרים לקמן קשורים לישוב זה, ויתכן כי הם קשורים לישובים אחרים. מומלץ לעיין בערכים בעלי שם דומה או זהה.

ראשית, שטר חוב משנת אתתקע"ו-תכ"ה-1665, אשר נכתב במלאחה, ומוזכרים בו מעוצ'ה בן ג'אבר אלטהירי, וחתום יוסף מחפוץ' אלטהירי. שנית, שטר העוסק בבניין, משנת אתתקפ"ב-תל"א- 1671. מוזכרים מחפוץ' בן יוסף, וחתום סעדיה בן מעודד. שלישית, שטר צוואה וכתובה שאין בהם תאריך, ומוזכר בו יחיא בן יחיא סיאני.

מסמך נוסף העוסק בקניית בית משנת תרנ"ד-1894, ומוזכר בו סאלם סעיד יצחק, וחתום ס' אללוי.

מסאגד

הישוב מסאגד מוזכר מספר פעמים בהקשר למלחמות הטורקים ואימאם בשנת תר"ס-1905. הישוב מוזכר בהקשר לישובים: מפחק, בית רדם, טוילה, הרי בועאן, כ'מיס, ועוד, ישובים הנמצאים ממערב לצנעא, שבחלקם הגדול חיו יהודים.

לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.

מַסְוַור

מספר ישובים היו בתימן בשם מסוור, ולא תמיד ידוע לי בודאות לאיזה ישוב הכוונה. לכן, מומלץ לעיין גם בערכים הקרובים.

מִלְחַאן

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בידינו נותר מסמך-שטר חוב של כתובה משנת תרע"ז-1917. בשטר כתוב, כי סלימאן בן סאלם קהלאני חייב סכום כסף. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' שלמה בן שלום קהלאני ור' יחיא בן יחיא עדוי.

שם הישוב מוזכר ברשימת הישובים אשר תרמו לקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926).

הכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימת התורמים, ולכן אין בידי שמות יהודי הכפר.

הקהילה התימנית מנתה, עפ"י הערכה, עשרות משפחות יהודיות. שם המשפחות העיקריות בכפר: קהלאני, מליח, ד'הבאני, ערוסי, ועוד.

מַנְסַם

הכפר נמצא באזור משרק-מזרח, אזור שממזרח לרדאע. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר תשע משפחות יהודיות.

ברשימת משלמי מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית מס החסות, מפורטים משלמי המס: אברהם עואץ' צאלח, אחיו צאלח, אחיו שמעון, צאלח יעיש, סאלם יעיש, עואץ' יעיש, בנו יחיא וסעיד סאלם חסן והב.

עיין עוד ערך הבא.

מַלִחַה

הכפר נמצא באזור שבין שטח האימאם לשטח שהיה בחסות הבריטית.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין עוד ערכים הסמוכים.

מחנית

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שני יהודים: אשה נשואה כבת שלושים עד ארבעים שנה, ונער יתום ממשפחת קרואני. שם המשפחה הקודם של האשה: ירימי. שמות המשפחה קרואני וירימי היו נפוצים מאוד במרכז תימן, ולכן קיימת סבירות כי כפר מחנית היה במרכז תימן.

יתכן ונפלה טעות סופר, ומדובר בישוב מחוית. עיין ערך.

מַגְזְעַה

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, כנראה.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סאלם חבקוק ובנו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה בכפר משפחה יהודית אחת.

מַגְזְעַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

יתכן ומדובר באותו כפר מגזעה הנמצא בנפת ואילה, למרות שנפת ברט נמצאת מצפון מערב לנפת ואילה.

נראה, כי הכוונה לכפר המוזכר לעיל.

Pages

Subscribe to All