All

מורג'ע

לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים. שם הישוב מוזכר בהקשר לפעילות של שליח העלייה יוסף צדוק, ויהודים רבים עברו דרך אזור מאויה בדרכם מצפון תימן או מרכז תימן לכוון עדן. בציר הנסיעה צנעא-תעיז, המכונה "דרך אלימן" נסעו רוב יהודי תימן.

מַנוֹאַב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות: לוי, וחש, שאמע ושוכרי.

מנגלה

מנגלה הוא אחד הכפרים שבנפת לוודר, בו חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. ישובים בכל נפת לוור בו חיו יהודים: דת'ינה, אמשעה, שהור, מדבר, עריאב, מרצץ ועוד. בכל האזור חיו כאלף יהודים סמוך לעלייה.

לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות, ולהערכתי, חיו בכפר פחות מעשר משפחות יהודיות.

נראה, כי הכוונה לכפר מרגלא. עיין ערך.

מִנְגִדֵה

לא ידוע לי המיקום של הכפר. שם הכפר קבלה ידוע לי מהספר אשכלות מרורות לר' סלימאן בן יחיא חבשוש, ומשם נראה, כי הכוונה לאזור צפון מרכז תימן. בסמוך לישוב מוזכרים שמות הישובים: עמראן גראף וכ'מיר, הנמצאים מצפון לצנעא. יתכן כי מנגדה הוא כינוי לאזור מסוים מצפון לצנעא.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

יתכן, כי מדובר בישוב מנקדה, בנפת ענס ממחוז ד'מאר. עיין ערך הבא.

מַנְהַרָה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: דאוד ישועה ריאל וסעיד ישועה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות.

מַוְזַע

שם המקום מוזע התפרסם מאוד בגלל גזירת "גלות מוזע", אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). את היהודים הגלו ממרכז תימן ואף מצפון תימן, מהלך עשרות ימי הליכה. עקב התנאים הקשים ביותר מתו רוב היהודים הגולים, מעוטם שרדו, חלקם חזר למקומם וחלקם התפזרו ברחבי תימן.*

גזירה זו היא הקשה ביותר אשר אירעה ליהודי תימן. לא ידוע לי על ישוב קבע במקום.

מַוְסֵם

הכפר נמצא במרחק של שעתיים הליכה מצפון לישוב אלצואלע.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך.

מִדְהַרַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות.

מג'זר

שם הכפר ידוע מספרו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר סייר בצפון מזרח תימן, ויחד עם יוסף הלוי העתיק כתובות עתיקות בשנת תר"ל-1870. מתוך ספרו לא ברור אם חיו יהודים במקום.

בנפת גוף היו מעט מאוד יהודים בדורות האחרונים, אך נמצאו באזור כתובות שבאיות ועתיקות רבות מאוד, עובדה המלמדת, כי באזור חיו יהודים בעבר הרחוק. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

מַגַזִין

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד נעוס ובנו יחיא ריאל, דאוד תוהמי ריאל, סאלם סעיד ריאל, אחיו יחיא ריאל ויוסף בן יוסף.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד נענס.

Pages

Subscribe to All