All

הכפר מסייב ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח.

במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום חמישי כ"ב בתמוז בפ"ו-תקל"ה-1775, כי יחיא בן סאלם רבעי גירש את אשתו ידידה בת יוסף סבאעי. בזמן הגירושים פרץ ביניהם ויכוח בנוכחות קבוצה גדולה: יוסף בן יחיא ת(ו)רכי, יהודה ויחיא בני סלימאן פאיז מנהם, וכן בפני מרי אברהם ואחיו מרי סליאן חאזי מכפר מסייב.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר אחת עשרה משפחות בערך.

במספר מסמכים כתוב שם הישוב מלחה, ולא תמיד ידוע לי לאיזה ישוב הכוונה. יתכן והמסמכים המוזכרים לקמן קשורים לישוב זה, ויתכן כי הם קשורים לישובים אחרים. מומלץ לעיין בערכים בעלי שם דומה או זהה.

ראשית, שטר חוב משנת אתתקע"ו-תכ"ה-1665, אשר נכתב במלאחה, ומוזכרים בו מעוצ'ה בן ג'אבר אלטהירי, וחתום יוסף מחפוץ' אלטהירי. שנית, שטר העוסק בבניין, משנת אתתקפ"ב-תל"א- 1671. מוזכרים מחפוץ' בן יוסף, וחתום סעדיה בן מעודד. שלישית, שטר צוואה וכתובה שאין בהם תאריך, ומוזכר בו יחיא בן יחיא סיאני.

מסמך נוסף העוסק בקניית בית משנת תרנ"ד-1894, ומוזכר בו סאלם סעיד יצחק, וחתום ס' אללוי.

במאה הי"ט העתיק הסופר בנו של ר' משה מהישוב ג'חזאן דיואן שירים. בכתב היד קנ"ה דפים, אשר הועתק בישוב מלכד.

בקולופון כתוב:

(נאמר) בו כי טוב ביום ששי בששה... לתשוקת אבי משה בן למ"ו... גחזאן יע"א. השם ב"ה יזכיהו... נביאים וכתובים עד בלי די, ואני הכותב... עפר רגלי הצדיקים ותלמידיהם עם נעריהם הם... (חתימה מסולסלת) מעיר מלכד תצדי ותחרוב, וירושלם תת"ו (תתבני ותשתכלל). השם ברוך הוא ימחול על כל מה שטעיתי כן תהא רעוא מן שמיא, ויזכיני לכתוב ספרים עד אין קץ אכי"ר.

הכפר מוזכר בכתב יד משנת תקי"ז-1757, כמקום בו חיו יהודים. במקום נותרו שרידי בית כנסת ובית קברות עתיק של יהודים.

עפ"י המסורת שבידי זקני הכפר דאר אלכומישי הסמוך, כל הכפר נקבר באדמה, ועד היום מראים את השטח שהיה ריק מכל מבנים.