All

מִלְח

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, משפחת שרעבי.

מַלִחַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

לא ידוע מיקומו המדויק של הכפר. יתכן ומדובר באחד הכפרים שבדרום תימן.

מִלְח

הכפר נמצא במרחק של 50 ק"מ מצפון מזרח לצנעא, ליד הישובים: מדיד, סודה, קלת אליהוד ועוד. הכפר נקרא כך על שם גבעות המלח הסמוכות לו.

ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי השיך של הכפר דחה את בקשת היהודים להוריד את מס החסות, בטענה, כי הגויים עניים מאוד, בעוד "שעל אשה יהודית אחת אתה רואה תכשיטי כסף בערך חמישים ריאל".

מַלְחֵה

במספר מסמכים כתוב שם הישוב מלחה, ולא תמיד ידוע לי לאיזה ישוב הכוונה. יתכן והמסמכים המוזכרים לקמן קשורים לישוב זה, ויתכן כי הם קשורים לישובים אחרים. מומלץ לעיין בערכים בעלי שם דומה או זהה.

ראשית, שטר חוב משנת אתתקע"ו-תכ"ה-1665, אשר נכתב במלאחה, ומוזכרים בו מעוצ'ה בן ג'אבר אלטהירי, וחתום יוסף מחפוץ' אלטהירי. שנית, שטר העוסק בבניין, משנת אתתקפ"ב-תל"א- 1671. מוזכרים מחפוץ' בן יוסף, וחתום סעדיה בן מעודד. שלישית, שטר צוואה וכתובה שאין בהם תאריך, ומוזכר בו יחיא בן יחיא סיאני.

מסמך נוסף העוסק בקניית בית משנת תרנ"ד-1894, ומוזכר בו סאלם סעיד יצחק, וחתום ס' אללוי.

מַחְלִין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת שאקי.

מַחַם

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא בן יעקוב שלוש ריאל, גיאת בן יעקוב שלוש ריאל, עמראן בן יעקוב שלוש ריאל וסלימאן בן יחיא.

גבאי הצדקה היה ר' יחיא בן יעקוב.

מדרי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַדַגָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: קארטה, סילם, סיבהי, חתרוש, גהלי, והב ועוד.

מַגַזִין

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד נעוס ובנו יחיא ריאל, דאוד תוהמי ריאל, סאלם סעיד ריאל, אחיו יחיא ריאל ויוסף בן יוסף.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד נענס.

מַדוּרַה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עד חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: הארון סלימאן ארחבי ובנו אברהם חמש ריאל, מרי מעוצ'ה בן סאלם ובניו יחיא וסאלם, וכן הגב' סעדה בת סאלם עצאמי שש ריאל.

חכם בקהילה מרי מעוצ'ה בן שלום.

Pages

Subscribe to All