All

שַקַאחִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. לא ידוע לי שם המשפחות.

שַרְעַב

בנפת שרעב נמצאים עשרות ישובים, והיא נחשבת לאחת הנפות הגדולות בו חיו יהודים בפיזור רב. להלן חלק מהכפרים: חמיאר, בוקר, בני מורר, גחפה, ואדי בן סיף, חדה, חוגפה, ועוד.

רוב נפת שרעב הוא מישור.

שרעב היא נפה במחוז תעיז. בספרות ובכתבי היד כאשר כתוב שרעב מתכוונים לעתים קרובות לתעיז. נראה, כי בתקופות קדומות ועד היום, השם שרעב היה נפוץ יותר לאזור שבדרום תימן, בעוד שבדורות האחרונים המחוז כונה תעיז.

לא תמיד ידוע לי לאיזה ישוב הכוונה כאשר כתוב בכתב היד שרעב.

לקמן התייחסויות כלליות לשרעב, כאשר לא מצוין שם הכפר או הישוב.

שקת חמדה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היו בכפר ארבעה בתים יהודיים של משפחות חגבי וצאירי.

שִרַאע

בשנת תר"ל-1870 סייר באזור ר' חיים חבשוש לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי יהודי שראע התפרנסו משריפת וטחינת אבני סיד ובמלאכת העור. פרנסתם לא היתה מצויה, והיהודים היו עניים מאוד, עד שריחמו עליהם המוסלמים ושלמו בעבורם את מס החסות. הממונה על הכפר הגיע לבית הכנסת בזמן שהתארחו חבשוש והלוי, אשר יזם את העתקת הכתובות, ודרש כסף. הוא חבש את הלוי בטענה כי הוא משיח השקר שוכר כחיל. חבשוש כתב עוד, כי אחד המושלים בארחב ארב ליהודי ממנאכ'ה שבנפת חראז, וכאשר הגיע היהודי לצנעא לרגל מסחרו, יצא המושל משער היהודים, תפש את היהודי והוביל אותו כבול לארחב.

מַוַאהִיב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מוֹגַמַה

במסוודה-פנקס בית דין צנעא כתוב, כי ביום רביעי כ' בטבת בע"ז-תקכ"ו-1766 סעיד בן סעד סלימאן, מהכפר מוגמה, גירש את אשתו ג'זאל בת דאוד סאלם.

עד הרעב הכבד של שנת תרס"ה-1905 מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים עד עשרים וחמש משפחות, ושני בתי כנסת. לאחר הרעב הכבד נותרו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות.

מוּדַח

אזור מודח נמצא כחצי יום הליכה מדרום מזרח לתעיז.

באזור היו עיירות חרבות, שעפ"י המסורת הן מתקופת שלמה המלך, כמו: לול אדימיה. האזור היה מקום שומם, ולא התפתח במקום גרעין התיישבות יהודי. במקום נקבר מרי שמעון שבזי, בנו של המשורר הלאומי מרי שלם שבזי. מרי שמעון היה דיין וראב"ד, ויהודים רבים היו עולים לקברו. עפ"י המסורת, ערביי המקום נהגו להדליק נרות על קברו, אך היהודים מנעו זאת מהם, על ידי הגשת תביעה אצל השיך האזורי.

מד'יכרה

באזור היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 7 יהודים: 4 זכרים, 3 נקבות, אשה נשואה, אלמנה, 4 בנים ונערה. גיל העולים: 4 ילדים, נער אחד, אחד מעל ארבעים שנה, ואחד מעל שבעים שנה. שניים התפרנסו מתפירה.

שם המשפחות: בורה, סעיד, ושם המשפחה הקודם של האשה: חסן.

שְרַארַה

השכונה נמצאת ממערב לנהר השחור-אלג'יל אלאסוד. לידה השכונות ביר אלעזב, כ'זימה, וקאע אליהוד. שכונות אלו נבנו לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679).

Pages

Subscribe to All