All

מרי חיים בן אברהם שרעבי נולד בכפר קובר שבמחוז שרעב בשנת תרפ"א - 1921. הוריו אברהם ומרים נשאו בעיירה מסילה, ועברו לגור בכפר קובר בסמוך להורי האם מרים, שם נולדו הילדים הבאים: חסן, יהודה, רחל, חיים, חממה, בנימין ותמר. חסן וההורים נפטרו בתימן, ואילו שאר הבנים זכו לעלות לישראל.

מרי חיים התגלה כתאב דעת בילדותו, אך לא הצליח לקלוט את הקריאה. הוא נגש אל ארון הקודש בכה והתפלל, והנה נתגלה אליו איש זקן וחביב, אשר כיבד אותו בשני תמרים וכוס מים. הוא התעורר מהחלום ורץ לבית המדרש, החל ללמוד בשקדנות עצומה, נדד מעיר לעיר ומכפר לכפר, ולמד אצל גדולי חכמי שרעב: מרי נסים יחיא, מרי חיים בורה ועוד.

ר' יוסף בן מרי דוד שרעבי נולד בא' בטבת תרס"ו - 1906 בעיירה מסילה שבמחוז שרעב. אביו הוא מרי דוד, אשר היה רב ראשי במסילה. בשנת תרפ"ה - 1925 עלה עם משפחתו לארץ, והתיישב בתל אביב. בשנת תרפ"ט - 1929 החל לעבוד במפעל חומרי בנין גליקמן כפועל פשוט, עד שנתמנה למנהל עבודה חרוץ ונאמן.

מרי אברהם בן שלמה בן דוד תאם היה חכם בישוב כומים בתחילת המאה העשרים. הכפר כומים נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: קציר, תאם, סיאני, עומיסי, אחמדי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה יחיא, מרי חסן דוד, מרי שלמה קציר ומרי יחיא בן יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אביו תרם שני ריאל וחצי, והוא תרם ריאל פחות רבע.

מרי יוסף משה תנעמי היה מחכמי הישוב ער בידר בתחילת המאה העשרים. הכפר ער בידר נמצא במחוז חראז מדרום מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: תנעמי, סאהי, חמאמי, צפירה, דאוד, סעיד ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה. הוא כונה מרי יוסף מוסי' תנעמי "אלכביר" (-הגדול), זאת בהשוואה ליהודי נוסף בכפר ששמו יוסף מוסי' תנעמי "אלזגיר" - הקטן.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא, בנו יוסף ונכדו יוסף תרמו סכום עצום של שלוש עשרה ריאל.