All

מרי שלום אברהם היה חכם בישוב סחר בתחילת המאה העשרים. הכפר סחר נמצא במחוז בני בהלול מדרום מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש משפחות בלבד: אברהם, יחיא ועוד.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו אברהם תרמו, אך לא מצוין הסכום.

מרי שלום בן אברהם היה חכם בישוב גמימה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גמימה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא. ישוב בשם גמימה היה גם במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, אך עפ"י ההקשר נראה, כי הכוונה למחוז חאשד.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושש משפחות בערך: אבו סת, סעיד, מסעוד, דהארי, עפרי, שכר, קפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי שלום בן יעיש.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל ורבע.

מרי שלום בן דוד היה מחכמי הישוב ג'ריר אלחיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ג'ריר אלחיד נמצא במחוז צעדה שבצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: חלא, עצאר, עמראן, מעוצ'ה ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אהרון.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין, כי הוא תרם ריאל עם עמראן בנו.

ר' שלום יהודה היה ראש קהילת יהודי סדה שבדרום תימן בתחילת המאה העשרים. שמו ידוע לי מתוך מסמך שכתב מרי חיים בן משה קאפח רב וראש קהילת יהודי העיר ירים (אנציקלופדיה ע' 542). המכתב נשלח לרב הראשי בצנעא מרי יחיא יצחק, והוא עוסק בנושא עלייה. נראה, כי היה זה לאחר שליחותו של יבניאלי בשנת תרע"א - 1911, שם התוודע יבניאלי למרי חיים קאפח, וכאשר הבחין בכשוריו הציע שישמש ציר בקונגרס הציוני.

במכתב מוזכרים: דודו מרי יחיא קאפח מרצאבה, מרי יחיא גרידי רב העיר ד'מאר, ושלום יהודה נשיא יהודי סדה, וכי בני הקהילה מכרו את מטלטליהן ומוכנים לעלייה לארץ. בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ושתים משפחות בערך.