All

עואץ', סעדיה*

מרי סעדיה עואץ' היה רב ראשי וראש אב בית דין של אזור חשא במחוז תעיז, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. שמו ידוע לי מספרו של הרב שלום מנצורה, עליית מרבד הקסמים, אשר היה מקורב ביותר לאימאם, והיה הדמות המרכזית בהשגת אישור יציאה ליהודים. מרי סעיד שהה ביום ראשון ב' באייר תש"ט (49/5/1) בתעיז, כדי לבקש מהאימאם אחמד לסייע ליהודי הישוב ד'וראן, אשר הושלכו לבית הסוהר ע"י השליט המקומי. הוא שהה כחדשיים בתעיז בתקוה לדבר עם האימאם על כך, אך לא נקבעה לו פגישה עם האימאם.

עואץ', סעדיה בן סעדיה

מרי סעדיה בן סעדיה עואץ' היה, כנראה, רב קהילה או רב אזור שהארה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא. שמו ידוע לי מתוך הסמכה לשחיטה שנתן בשנת תרע"א - 1911, למרי שלום בן שלמה עופרי מכפר גמימה שליד העיר שהארה.

ביום כ"א בתמוז ברכ"ב - תרע"א - 1911 בחן אותו מרי סעדיה והעניק לו הרשאה לשחיטה. שבוע לאחר מכן נבחן מרי שלום עופרי אצל גדולי חכמי צנעא: מרי יחיא יצחק הרב הראשי, מרי יחיא קאפח החכם באשי, הדיין מרי אהרון בן שלום כהן ומרי יחיא נחום, שליח הרב הראשי.

עואץ', שלום

מרי שלום עואץ' היה מחכמי העיר עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. בשנת תש"ד - 1944 התארגנו שלוש קבוצות עולים מצפון תימן: ברט, צעדה וחיידאן. בהגיע קבוצת העולים לעיר ביצ'א בדרום מזרח תימן, קצה שטח השיפוט של האימאם, נשלח מרי דוד צדוק הלוי, הרב הראשי ומנהיג הקבוצה, לעיר עדן, אל מרי שלום עואץ' כדי לסייע לקבוצת העולים. מרי שלום עואץ' סייע לעולים, והבטיח למלווה שישלם לו סכום גדול של שבעה ריאל לכל יהודי שיצליח להביא לעיירה שיך עותמאן.

עוזרי, סעדיה

מרי סעדיה עוזרי - עזירי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי כ' באב בפ"ט - תקל"ח - 1778 נכתב בפנקס, כי שלום בנו היה שליח בית דין למסירת גט שכתב משה בן מרי יהודה מוושר, לאשתו מלאח בת שלום מוושר.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש מוסא בן מ"ו יודא אלמוושר את אשתו מלאח בת סאלם אלמוושר בגט שליחות. והשליח סאלם בן מ"ו סעיד אלעזירי. יום ה' כ' אב בפ"ט.

עומיסי, אהרון

מרי אהרון עומיסי היה חכם בישוב קרית צפא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר קרית צפא נמצא בנפת בני חושיש מצפון מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: עומיסי, תנעמי, מלאח, חמאמי, ד'מארי, קורט ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף עומיסי ומרי שלמה סעיד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שני ריאל.

עומיסי, יוסף

מרי יוסף עומיסי היה חכם בישוב קרית צפא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר קרית צפא נמצא נפת בני חושיש מצפון מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: עומיסי, תנעמי, מלאח, חמאמי, ד'מארי, קורט ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אהרון עומיסי ומרי שלמה סעיד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.

עומיסי, יחיא בן יחיא

מרי יחיא בן יחיא עומיסי היה מחכמי העיר רדאע ושמש דיין בבית הדין של העיר הגדולה בשנת תר"ץ - 1930. יתכן, כי הוא מרי יחיא עומיסי הרב הראשי ליהודי רדאע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, ואשר בשנת תר"ץ היה דיין צעיר (עיין באנציקלופדיה ע' 446). שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שהעניק למרי שלמה מעברי בעיר רדאע בשנת תר"ץ - 1930. כתב ההרשאה לשחיטה ניתן ביום חמישי כ"ה בטבת ברמ"א - תר"ץ - 1930 וחתומים עליו: מרי שלמה בן שלום ונה, מרי יחיא בן יחיא עומיסי ומרי שלמה בן יחיא צ'אהרי.

להלן נוסח ההרשאה:

עומיסי, סעדיה

מרי סעדיה עומיסי היה חכם בישוב רבוע בתחילת המאה העשרים. העיירה רבוע נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: עומיסי, מחפוץ', תנעמי, צג'יר, חאפדי, חנש, חגבי, אסוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי חיים משה, מרי שלמה משה, מרי שלום דאוד, מרי משה אהרון ומרי דוד מחפוץ'.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלמה, יהודה ויחיא תרמו ריאל אחד.

עופרי, שלום בן יחיא

מרי שלום בן יחיא עופרי היה מחכמי הישוב מדאיר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. העיירה מדאיר נמצאת במחוז חאשד, ליד העיר קפלה, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ואחת משפחות בערך: עופרי, מוטף, נגאר, סלאב, אשול, חמאמי, מסעוד, סוכיתל, מהאצרי, מנס ועוד. חכם נוסף בתקופה זו: מרי יחיא מהאצרי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל ורבע יחד עם בנו.

עופרי, שלום בן מרי שלום

ר' שלום עופרי נולד בשנת תרפ"א - 1921 בערך, בכפר גמימה שליד העיר שהארה במחוז חאשד, מצפון לצנעא, וממערב לערים כ'מיר ומהאצר. אביו, מרי שלום בן שלמה עופרי היה, כנראה, מנהיג הקהילה, עיין ערך הבא.

עלה לארץ בעלייה הגדולה במרחשון תש"י בהיותו בן כ"ח שנים. תחילה גר עם משפחתו במעברת ראש העין, לאחר מכן בכ'רבת אלוז שליד הקסטל בדרך לירושלים, מעברת כסלון, ולבסוף התיישבה המשפחה בעיר רמלה.*

Pages

Subscribe to All