All

כהן, סעדיה

מרי סעדיה כהן היה חכם בישוב ברדון בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ברדון נמצא במחוז חדא, ליד העיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: גחש, כהן, מחפוץ', צאלח, ועלאני, עוכאשי, טויל, רצאבי, דובלי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום גחש.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יחיא וחיים תרמו ארבע ריאל וחצי, ואחיו מחפוץ' ואהרון הוסיפו ריאל ורבע כל אחד.

כהן, רצון

מרי רצ'א - רצון כהן היה חכם בישוב גבי בתחילת המאה העשרים. הכפר גבי נמצא באזור ריימה, ממערב לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: בשארי, טאצה, ימני, צג'יר, כהן, חדאד, סעיד ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה אללונטה, מרי סעדיה בן יחיא ומרי יחיא שלמה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יוסף, יחיא ואברהם תרמו ריאל אחד.

כהן, שלום

מרי שלום כהן היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. ואולי הוא מרי שלום בן יחיא הכהן, המוזכר במסוודה - פנקס בית דין צנעא. עיין ערך הבא.

פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים, שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד.

כהן, שלום בן יחיא

מרי שלום בן יחיא כהן היה דיין בצנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וסמוך לחודש טבת ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב בפנקס, כי דוד ומשה בני מרי סעדיה קטיעי הגיעו להסכם פשרה, בנושא הכסף שהוציא דוד בחתונת אחיו משה. את פסק הדין כתב דיין שלא הזדהה ומרי שלום בן יחיא הכהן. הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים הקבועים בצנעא בתקופה זו, וכנראה, היה במינוי זמני.

בפנקס בית הדין כתוב:

כהן, שלמה בן יוסף

מרי שלמה בן יוסף כהן היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים, שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד.

שמו מוזכר ברשימת החכמים משנת תקנ"ה - 1795.

כובשי, יחיא בן סעדיה

מממן כת"י, מאה י"ט

ר' יחיא בן סעדיה כובשי הזמין ומימן את העתקת הספר מקור חיים בשנת תרנ"ג - 1863. לא ידוע לי מקומו. הספר מקור חיים למרי יחיא בן יעקוב צאלח - מהרי"ץ בן יעקוב, היה ספר השחיטה הנפוץ ביותר בתימן במאה וחמישים שנה שלפני העלייה הגדולה לארץ, ועל פי ספר זה נבחנו כל השוחטים בתימן.

את הספר העתיק ר' אברהם אלשיך. בכתב היד 94 דפים, בגודל מהדורת כיס.

בקולופון כתוב:

כובשי, שלום

מרי שלום כובשי היה חכם בישוב קוזיה אלמחאבשה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר קוזיה אלמחאבשה נמצא באזור שראף מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: כובאשי, שרוי, מסעוד, קיראט, ימני, קנדיל, זיטי, אנסי, גמיל, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא גמיל ומרי יוסף שרוי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שני ריאל, ואף בנו סעדיה תרם שלוש ריאל.

כ'ולאני, אלישע

מרי אלישע כ'ולאני היה חכם בישוב אחואד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר אחואד נמצא במחוז חימה ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: כ'ולאני, שמעון, יחיא, סעיד ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, ולכן מסתבר כי שמש רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.

כ'ולאני, יוסף

מרי יוסף כ'ולאני היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון י"ט באדר בפ"ז - תקל"ו - 1776 נמסר גט למרים בת מרי יוסף כ'ולאני, ע"י השליח סעדיה בן מרי יוסף כ'ולאני, כנראה, אחיה. הבעל המגרש הוא משה בן יחיא כ'ולאני.

בפנקס בית הדין כתוב:

כ'ולאני, יוסף

מרי יוסף כ'ולאני היה חכם בישוב צורם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר צורם נמצא במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: כ'ולאני, גחש, עזאני ועוד. הוא החכם היחיד המוזכר בתקופה זו.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו מחבוב תרמו שני ריאל ורבע.

Pages

Subscribe to All