All

מרואג'ה

שם הישוב מרואג'ה ידוע לנו מגט אשר פרסם י"ל נחום, ומארבעים כתובות וגטין אשר פרסם ששון.

הגט שפרסם י"ל נחום נכתב בשנת בע"ח-תקכ"ז-1767. הבעל הוא יחיא בן דאוד ואשתו זהרה בת יחיא. חתום על הגט דוד בן יצחק.

מרגלא

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: מצ'מון, מגער ועוד.

בכפר זה נולד מרי שלום בן יחיא זכריה ביום חמישי י"ז בניסן תר"מ-1880. הוא שמש בהמשך רב ראשי לאזורים צאהיר וכוור, הכוללים את הישובים: מכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אמכביר, אמגול, אמצומעה, ועוד.

מרבעה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 4 יהודים: 2 זכרים, 2 נקבות, 2 נשואים ויתום אחד. גיל העולים: ילד אחד, נער אחד, אחד מעל עשרים ואחד מעל שלושים שנה. הבעל התפרנס מצורפות.

שם המשפחות: יעקוב, קציר, קתר, ושם המשפחה הקודם של האשה: סאלם.

מַרְבַך

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם מוסי' קטיעי ובנו שוכר חמש ריאל וחצי, סאלם סעיד קטיעי ובנו סעיד ארבע ריאל ורבע, מרי מוסי' יחיא גיאת ובניו גיאת סאלם ויחיא ריאל ורבע, יחיא גיאת ובנו גיאת ריאל ורבע, והנשים: סעידה בת יהודה כריאל ורבע ופלפלה בת סעיד קטיעי שתי ריאל וחצי.

רב הקהילה מרי משה יחיא גיאת.

מצב זה נותר עד העלייה הגדולה לארץ, ובכפר חיו כשש משפחות.

מרבגה

הכפר מרבגה נמצא, כנראה, בנפת חידאן אלשאם.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: מוסא קהא אשר תרם שלוש ריאל.

מַרַאשִי

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחת בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא בן סעיד מדאר, יוסף מדאר וסאלם גראפי.

מַרַאצִין

העיירה מכונה גם "אלואדי". מראצין הוא אחד משלושת הישובים הסמוכים לאלגוירה: סואמה, מראצין ונחמה, וביניהן היה תחום שבת.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים עד ארבעים משפחות: סאלם יחיא, העשיר ביהודי מראצין, סעיד סלימאן כהן, נפטר בתימן, נכדו בן בתו שלום כהן, שבזמן כתיבת הספר על יהודי חוגריה, בשנת תשנ"ה, חי ברמתיים, ועוד.

מַרַאַכִיב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר משפחות בכפר, ממשפחת מחראבי.

מֻרַאטַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: שני גברים, שתי נשים ושני בנים, סה"כ ששה יהודים.

בנפת נגראן, היום בשטח סעודיה, היו ששה ישובים בהם חיו יהודים: צגיר, חדאן, גרבה, מראטה, צחצה ואבו גבאר. בכל האזור חיו שלושים משפחות יהודיות בערך, קי"ד נפש.

Pages

Subscribe to All