All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: מצ'מון, מגער ועוד.

בכפר זה נולד מרי שלום בן יחיא זכריה ביום חמישי י"ז בניסן תר"מ-1880. הוא שמש בהמשך רב ראשי לאזורים צאהיר וכוור, הכוללים את הישובים: מכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אמכביר, אמגול, אמצומעה, ועוד.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם מוסי' קטיעי ובנו שוכר חמש ריאל וחצי, סאלם סעיד קטיעי ובנו סעיד ארבע ריאל ורבע, מרי מוסי' יחיא גיאת ובניו גיאת סאלם ויחיא ריאל ורבע, יחיא גיאת ובנו גיאת ריאל ורבע, והנשים: סעידה בת יהודה כריאל ורבע ופלפלה בת סעיד קטיעי שתי ריאל וחצי.

רב הקהילה מרי משה יחיא גיאת.

מצב זה נותר עד העלייה הגדולה לארץ, ובכפר חיו כשש משפחות.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחת בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא בן סעיד מדאר, יוסף מדאר וסאלם גראפי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר משפחות בכפר, ממשפחת מחראבי.