All

הכפר נמצא ליד אגברי.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחת בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי צאלח בן יוסף דגאג ואשתו סעידה בת אלקהא שלוש ריאל, אחיו סלימאן דגאג ובניו סאלם וסעיד ארבע ריאל ורבע, סאלם בן יחיא ואחיו מוסא וסעיד שלו ריאל וחצי, סאלם בן סעיד אלאהפל ואחיו יחיא שלוש ריאל וחצי, מחבוב בן מימון עמר, נחום בן דאוד ומוסא בן מסעוד.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי צאלח בן יוסף דגאג.

הכפר מקאטירה נמצא מדרום מזרח לדובחאן.

במחצית הראשונה של המאה העשרים חיו במקום מרי יוסף רצ'א, מחבר הספר על יהודי חוגריה, ואביו. הם לא חיו במקום עם בני משפחתם, אלא "עאזבו", דהיינו, חיו במקום באמצע השנה לצורך פרנסה, ואילו בני המשפחה נותרו במקום הקבוע, ובחגים הגדולים היו שבים אל משפחותיהם.

במקום גידלו אפרסקים, קאת מרוכז, ועוד.

בשנים תרע"א-תרע"ג (1911-1913) נלחמו השבט בני נועמאן באימאם.