בתחילת המאה העשרים מנהיגי הקהילה היו ר' חסן בן סעדיה חרפי ור' סעיד מדאר. הם חתומים על שטר גרושין בשנת תרע"ה-1915, לסעיד בן סאלם ושצ'י.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שמונה משפחות, ויש המעריכים חמש עשרה משפחות: ונה, מליחי, חלא, עאשרי, צבי, סלימאן, יצחק, ועוד. רב הקהילה היה מרי יחיא ונה. הוא היה עשיר גדול.