All

נוּאַהַבַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר בודד של משפחות יהודיות בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, ושם המשפחות.

נִהְם

בנפת נהם היו הישובים הבאים: בני קאמס, גהים, דרב אלחנאשת, ואדי מלח, מדיד, סודה, עארצ'ה, קרית נהיג', שיחאן, ועוד.

נהם נזכר כאזור או כישוב במאה הי"ח במסוודה-פנקס בית דין צנעא.

ביום ראשון ל' בניסן בע"ט-תקכ"ח-1768 נכתב בפנקס, כי שלמה בן מרי מוסא מנהם גירש את אשתו ג'זאל בת מרי סעיד. שנית, ביום חמישי כ"ב בתמוז בפ"ו-תקל"ה- 1775 נכתב בפנקס, כי יחיא בן סאלם גירש את אשתו ידידה בת יוסף סבאעי. בזמן הגירושין פרץ ביניהם ויכוח בנוכחות קבוצת אנשים: יוסף בן יחיא תורכי, יהודה ויחיא בני סלימאן, סאלם פאיז מנהם, מרי אברהם ואחיו מרי סלימאן אלחאז ממסיב, ויוסף אלרישה.

נַגְרַאן

נוה המדבר הנשקף ממזרח לנגראן על פני "אלרבע אלכ'אלי", היה לפני עידן האיסלאם מרכז מפורסם לנצרות, ושם ערך המלך היהודי ד'ו נואס "בעלת הפיאות" טבח בשנת 523 לספירה. הדרך משם מובילה לכוון פרס. החוקר פילבי תיאר את חיי היהודים באזור.

נְגַיד

הישוב נג'יד נחשב ריש גלותא, דהיינו, מקום עתיק ביותר בתימן, אליו הגיעו ראשוני היהודים לגלות בתימן. יש המאחרים זאת, לראשית ההתיישבות היהודים לאחר גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679). לא ידוע לי מיקום הישוב.

הישובים הנוספים הנחשבים ריש גלותא הם: חגבה, חמדה, די סעיד, אללסי, מכלבאן, תגיף, תנעם וגבלה.

נַגְד אלעוּנְצוֹר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר משפחות יהודיות. לא ידוע שמותיהן.

נַגְד עוּדַיִין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. הרב סעדיה חוזה כתב בספרו, כי בכפר היה הרכב של בית דין. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

נַגְד מַרִיח

שם הישוב ידוע לי מכתב יד משנת רמ"ו-1486. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן בניה בן סעדיה הלוי את המשנה עם פירוש הרמב"ם סדר זרעים. הספר נכתב במימון נגיד הקהילה, ר' סעדיה בן הנגיד ר' יפת.

בקולופון כתוב:

נַגְד אלמְלַחִי

הכפר שכן על רכס הר גבוה, במבנה שטוח חצי עיגול, הצופה לעמק ידיים.

כפרים באזור: גב, עתאיין, קלעה, אחלאל, נסמי, מד'אב, מנר, ברייקה, היגרה, סיפיין, ועוד. הכפר נמצא במרחק של יום הליכה ממעבר.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך.

נַגְד אלוַלִיד

שם הישוב נגד אלוליד ידוע לנו מסוף המאה הט"ז. בתקופה זו חי בכפר מרי יוסף בן אביגד, אביו של מרי שלום שבזי. בכפר זה נולד מרי שלום בשנת שע"ט-1619. משיר שכתב ר"ש שבזי, כאשר שהה במרכז תימן, משמע, כי הכפר נחרב בימיו. בשיר "ואני בתוך אוזל" הוא כתב:

בין קדר גולה וגם נגזל, מביתי גם תוארי חדל, לא נשאר בו הוד וגם סימן.

לא ידוע אם קיים קשר בין גזירת השליט התורכי פאצ'ל אלבאשה, אשר עינה את מנהיגי הקהילה ומלחמות הטורקים בשלטון המקומי, עם ההרס בכפר.

במדרש חמדת הימים בפרשת בלק, תיאר ר"ש שבזי את הסבל והעינויים שעינו הטורקים את מנהיגי הקהילה ואת אביו.

נַגְד אלגוּמְעִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות: כהן, גמל, ועוד.

Pages

Subscribe to All