All

העיירה בגבול נפת בני חשיש.

תנעם נחשבת אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בתימן, והיא נחשבת ריש גלותא, דהיינו, הישוב הראשון אליו הגיעו הגולים לתימן. בעבר הרחוק היו בצנעא ובתנעם בלבד בתי דין קבועים וסמוכים, ועליהן נאמר: @44כי מצנעא תצא תורה ודבר ה' מתנעם@55.

הקהילה נודעה בריבוי תלמידי חכמים לאורך כל הדורות. מתנעם מצאתי כתבי יד עתיקים רבים, כדלקמן.

העיירה נמצאת מצפון לנפת חגה, באזור הישובים: מפתח, שרארה, מעשר, ועוד. העיירה נקראה גם: קוזיה מחאבשה.

שם הישוב ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. בהגהה לספר לחם תודה, העוסק בהלכות שחיטה, מוזכר מרי מוסא תושב מחבאשה.

בהגהה כתוב:

והחליקו (וחלקו) עליו מהר"ר יחיא צאלח ומורי מוסי' צאחב (איש) אלמחאבשה, והביא ראייה מאונא שנסרכה לדופן במקום כבותא. והודה לו מהרי"ץ בבית הכוסות שניקב ונסתר בטרפש, שהטרפש בכלל המגינים חוץ מהלבן שבאמצע הטרפש.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מסתבר, כי הכוונה לכפר מיתאל, ראה ערך קודם.

העיירה מכ'אדר עתיקה מאוד. במקורות ערביים, אשר פרסם טובי, כתוב, כי במחצית הראשונה של המאה הי"ג, יהודי רצה להתגורר בכפר מכ'אדר, ובקש את חסותם של השייכ'ים מבני נאג'י. הפקיה הוכיח אותם על כך, ובעקבות הלחץ התחייבו השייכ'ים שלא לאפשר ליהודים לגור בקרבם.

בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902) שהה בעיירה השליח ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, וסייע להציל ילד יהודי שנחטף על ידי מוסלמי חשוך ילדים. האב היה רצען והתפרנס בכפרי המוסלמים, הילד שחק בחוץ ונחטף על ידי המוסלמי. ר' יוסף יעץ לאמו לפנות אל אשתו של המודיר הטורקי, ואף כתב מכתב למודיר.