All

רַיְידֶה (רידה)

העיירה נמצאת בין עמראן לכ'מיר, על ציר הנסיעה לצפון תימן.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יצחק בן יחיא שתי ריאל ויחיא בן סאלם חמש ריאל.

מַדַגָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: קארטה, סילם, סיבהי, חתרוש, גהלי, והב ועוד.

מוֹסַף

לפני העלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. לא ידוע שם המשפחות. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

מוּצְ'מַאר

הידיעות הקדומות שבידי על חיי יהודים בכפר הן מהמאה הט"ז. בשנת שס"ב-1602 העתיק הסופר ר' מימון בן משה מוסאיי את מדרש הגדול לחומש ויקרא. בכתב היד קפ"ה דפים.

בקולופון כתוב:

שלים בסייעתא דשמיא יום שלישי דהוא תשעת עסר יומין בירח אדר שנת אתתקי"ג שנין לשטרי (שס"ב- 1602) במאתא אלמצ'מאר מן גבול חראשד על עינא דמיא אלכרוין מותבא. ספרא חלשא מימון בן משה בן סעדיה בן מעודד אלמוסאיי.

בנו ר' שלום מוסאיי היה סופר אף הוא, והעתיק בשנת ת"ט-1649 סידור תפילה.

בקולופון כתוב:

מוֹקַרַה

הכפר נמצא ליד נפת חובייש.

בשנת תרע"א- 1911 רב הקהילה היה מרי סעדיה בן דוד. הוא היה כבן שלושים שנה, אורג במקצועו. הוא רצה לעלות לישראל, אך לא היה בידו כסף לממן את עליית בני משפחתו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים וחמש משפחות בערך: סקל, רדאעי, מורי, כהן, מנחם, דאוד, נסים, יחיא, אברהם, חסן, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים.

מַדְ'נַח

שם הישוב מד'נח ידוע לי מחיבורו של ר' יוחנן מזרחי, אשר כתב את הפירוש הגדול ביותר בתימן למשנה ולגמרא. שמו המלא הוא מרי זכריה בן שלום החלפוני, ושמו הספרותי הוא ר' יוחנן מזרחי. הוא חי ופעל באזור שממזרח לעיר רדאע, ומכאן שמו הספרותי ושם החיבור: מזרחי. מרי יצחק ונה מזכירו בסידורו חידושין בסוף המאה הט"ז. הוא כתב את חיבורו המזרחי בשנים שס"ו-שע"ח (1606-1618) בישובים ג'ראמה ומד'נח. השם מד'נח רומז אף הוא על מיקומו ושם ספרו: מד'נח בארמית-משרק בערבית-מזרח בעברית.*

הכפר או האזור מד'נח היה, כנראה, באזור המכונה "משרק". לא ידוע גודל הקהילה.

בסוף המשנה ופירוש המשניות לרמב"ם כתב:

תִשְדַן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: בוני, ירימי, צעדי, צברי ויעקוב.

יתכן והכוונה לכפר תשתאן. עיין ערך.

תַאלַבִּי

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ היהודים חיו בשכונה נפרדת מהשכונה המוסלמית.

סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה היהודית בכפר קרוב לשמונים משפחות, כארבע מאות נפש. שם המשפחות בכפר: אסווד, נגאר, יוסף, עווד, חדאד, יהודה, מת'נה, יחיא, צנע, חסן, סעיד, שולוק, אקטם, זהרה, נאמיה, סאלם, אברהם, ועוד.

רב הקהילה היה מרי שמעון בן יוסף כהן, תלמידו של מרי יוסף יתים מג'וראן שבמחוז ירים. הוא כתב את הספר "סגולת השוחטים" בשנת תרפ'ע-1923, וספר פרי מגדים, טעמים לשו"ע בדרך הסוד. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנהיגי הקהילה היו ר' סאלם מתנה ור' סאלם סעיד.

Pages

Subscribe to All