All

מִלְח

הכפר נמצא במרחק של 50 ק"מ מצפון מזרח לצנעא, ליד הישובים: מדיד, סודה, קלת אליהוד ועוד. הכפר נקרא כך על שם גבעות המלח הסמוכות לו.

ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי השיך של הכפר דחה את בקשת היהודים להוריד את מס החסות, בטענה, כי הגויים עניים מאוד, בעוד "שעל אשה יהודית אחת אתה רואה תכשיטי כסף בערך חמישים ריאל".

מַלְחַם

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא בן יחיא שלוש ריאל ויחיא ערגי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת ערגי.

מִלְח

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַלִחַה

הכפר נמצא באזור שבין שטח האימאם לשטח שהיה בחסות הבריטית.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין עוד ערכים הסמוכים.

מַחַם

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא בן יעקוב שלוש ריאל, גיאת בן יעקוב שלוש ריאל, עמראן בן יעקוב שלוש ריאל וסלימאן בן יחיא.

גבאי הצדקה היה ר' יחיא בן יעקוב.

מחנית

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שני יהודים: אשה נשואה כבת שלושים עד ארבעים שנה, ונער יתום ממשפחת קרואני. שם המשפחה הקודם של האשה: ירימי. שמות המשפחה קרואני וירימי היו נפוצים מאוד במרכז תימן, ולכן קיימת סבירות כי כפר מחנית היה במרכז תימן.

יתכן ונפלה טעות סופר, ומדובר בישוב מחוית. עיין ערך.

מוֹבַד

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יעקוב אבורוס ריאל ויוסף קרואני שתי ריאל ורבע.

בפנקס השליחות בע' 5, בעמוד שאחרי פירוט שתי המשפחות, רשומים 58 משפחות ללא כותרת של שם הישוב. עפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בהמשך שמות התורמים שבישוב מובד. אלא, שחמישים ושמונה משפחות בשנה זו לא תואם לשתי משפחות שחיו סמוך לעלייה. יתכן, כי חסר שם הישוב בעמוד חמש, ואין מדובר בשמות התורמים של מובד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות.

מִדְהַרַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות.

מַגְזְעַה

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, כנראה.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סאלם חבקוק ובנו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה בכפר משפחה יהודית אחת.

מְדִיד

מדיד נמצא במרחק של יום הליכה מצנעא, באזור הישובים סודה ומלח.

הידיעות הקדומות שבידי הן מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא נכתב ביום רביעי כ' בכסלו בפ"ז- תקל"ו-1776, כי סעיד בן סעיד מנצור גירש את אשתו ג'זאל בת סעיד, בגט שליחות על ידי השליח מרי סעיד בן מרי סלימאן.

Pages

Subscribe to All