All

מַחְרַת

חלק מהכפר הגדול מחרת היה מיושב בצאצאי מומרים, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הם התגוררו בשכונה נפרדת, אשר כונתה "קרית אהל סלימאן".

מִחְדַדָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: עמראן, וחש ועוד.

מַזַאעִקַה

הכפר במרחק של ארבע ק"מ מצפון לצנעא. מושב היהודים ברוצ'א מכונה מזאעקה.

שם המקום מזאעקה ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום חמישי י"א בשבט ב"פ-תקכ"ט-1769, כי יחיא עזירי ממזאעקה, צריך לשלם קרוש פחות רבע בתשלומים עבור תכשיטי כסף לשלמה תאם, באמצעות מרי סאלם צברי.

כל תושבי הכפר היו קדרים. רוב יהודי המקום היו יהודים אשר ברחו מצנעא.

עיין עוד ערך רוצ'א.

מְטַאר

הכפר נמצא מצפון לנפת מכ'אדר שבמחוז אב, ומדרום לריימה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

יתכן ומדובר לכפר מטאר, המוזכר בערך קודם.

מַיְידַן

הכפר מוזכר בכתב יד משנת תקי"ז-1757, כמקום בו חיו יהודים. במקום נותרו שרידי בית כנסת ובית קברות עתיק של יהודים.

עפ"י המסורת שבידי זקני הכפר דאר אלכומישי הסמוך, כל הכפר נקבר באדמה, ועד היום מראים את השטח שהיה ריק מכל מבנים.

מַזְבַר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות, כשני מניינים לתפילה. רוב יהודי הכפר התפרנסו מחקלאות וחלק היו צורפים. יחס המוסלמים ליהודים היה "כמעט טוב".

יהודים אשר חיו במקום: מנחם עמראן, אשר ביתו היה פתוח לעוברי דרכים ורעייתו לאה בת מרי שלמה ברהין מחכמי סנואן. נפטר בשיבה טובה בעיר יהוד. כמו כן חי במקום שוכר מוסא, אשר בנו התגורר בגדרה.

בארץ התיישבו ביהוד, בפ"ת, במושב קדימה בשרון ועוד.

מִגדְלָא כַּוְכַּבַּאן

שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר הועתקו במאה הי"ז. בשנת שצ"ו-1636 העתיק הסופר ר' יהודה בן אברהם צ'אזקיני סידור תפילה במגדלא כוכבאן. יתכן והכוונה לישוב כוכבאן עצמו, הממוקם על הר בגובה של כ-3000 מ'. עיין עוד ערך כוכבאן, שם כתבנו את דברי הסופר בקולופון.

מסמך נוסך הוא שטר אשר נכתב בשנת תל"ג-1673. השטר עוסק במכירת התאג'-חומש המפורסם משנת רמ"ה-1485, אשר העתיק הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה מצנעא. התאג' נמכר מספר פעמים, ופעם אחת בצהרי יום חמישי ט' בשבט קפ"ד לשטרות, כנראה, בשנת אתתקפ"ד-תל"ג-1673. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יצחק בן סעדיה ור' סעדיה בן עמרם.

רֻקַאבִי

שם הכפר ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת תרי"ג- 1853. בשנה זו העתיק הסופר ר' סעדיה בן שוכר מצנעא קובץ בהלכות שחיטה בישוב רקאבי. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר. בכתב היד קע"ג דפים, ובהם: שרח אלחליב, שלמי חגיגה, שו"ע יורה דעה הלכות שחיטה, ועוד. נכתב במימון ר' אברהם בן יחיא חג'בי.

בקולופון כתוב:

אני הכותב... סעיד בן שכר דמן מדינת צנעא. ונכתבה על שם התלמיד... אבראהם בן יחיא אלמכונה אלחג'בי... ונשלמה... שנת בקס"ד לשטרות (תי"ג-1853) במתא רקאבי דעל בירא דמיא בנין מותבה.

מגדלא כומבא ?

שם הישוב ידוע לי משטר מכירת כתב יד אשר נערך בשנת ת"ל-1670. השטר עוסק במכירת חמשה חומשי תורה, שלושה כרכים, אשר נכתבו בצנעא בשנת שנ"ב- 1592. השלים את הכתיבה החסרה ר' מעודד בן סעדיה. לא ידוע מתי והיכן. החומש מנוקד עם מסורה קטנה וגדולה. חתימת בעלים מאוחרים אברהם סעיד.

יתכן והכתוב הוא: כוכבא, ולפי זה נראה שהכוונה למגדלא כוכבאן. עיין ערך קודם.

מגרב אלג'ואן

באחד משיריו של המשורר ר' יצחק בן יפת הוא כתב, כי בשנת תר"ז-1847 יצא גוי "שרוף", מצאצאי מוחמד והידוע בקנאותם, מאזור מגרב אלג'ואן לתעיז, ורצה לשכנע את הגויים לגזור גזרות על היהודים. הוא שוכנע להלחם קודם ב"אדומים" שבעדן, שם הפסיד במלחמה, חזר לחוגריה, ורצה שוב לגזור גזרות על היהודים, ואולם גוי חסיד יהודים הרג אותו, וכך נצלו היהודים.

לא ידוע אם חיו יהודים במקום.

Pages

Subscribe to All