All

מְחַאבִיש

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַחְתַוִיָיה

הכפר היה בין ברט לחידאן, וישובים נוספים באזור זה היו: מודאן, אשרג' ומחוית. בכל האזור התגוררו ארבעים ושבע משפחות יהודיות, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

בשנת תר"ל-1870 סייר באזור המשכיל ר' חיים חבשוש לצורך העתקת כתובות עתיקות, ובספרו הוא כתב, כי פגש במקום את דאוד גמיל, כבן שישים שנה, אשר כיבד אותו מאוד ואירח אותו בהדרת פנים ובנדיבות גדולה. היו לו שתיים או שלוש נשים, אך את מפתחות העסק ואת האחריות הותיר בידי אמו, כבת שבעים שנה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עשרה משפחות בערך.

מגדלא חקל

שם הכפר מגדלא חקל ידוע לי מכתבי יד רבים, אשר העתיק הסופר הפורה ר' חיים בן שלום חגאגי בשנים ת"ד-תי"ו (1644-1656). עד פרסום האנציקלופדיה מצאתי י"א חיבורים אשר העתיק בישובים מגדלא חקל ומפחק. הישוב מפחק ידוע לנו עד העלייה הגדולה לארץ, ואילו הישוב מגדלא חקל לא ידוע לנו מיקומו. כיון שהסופר העתיק בשני הישובים הללו, לכן מסתבר, כי אף מגדלא חקל נמצא באזור מפחק. הישוב מפחק נמצא בנפת בני מטר מדרום לצנעא, לא הרחק מהנפות חימה וחראז, על ציר הנסיעה מצנעא למנאכ'ה.

מַחַאדִי

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: אברהם חלא ריאל, אחיו יעקוב חלא, אביו סעיד חלא, מוסא חלא ואחיו סלימאן שש ריאל.

מְחִילַת אלכַרַב

שכונת היהודים בכפר כרב, כונתה מחילת אלכרב. עיין ערך כרב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַדְ'נַח

שם הישוב מד'נח ידוע לי מחיבורו של ר' יוחנן מזרחי, אשר כתב את הפירוש הגדול ביותר בתימן למשנה ולגמרא. שמו המלא הוא מרי זכריה בן שלום החלפוני, ושמו הספרותי הוא ר' יוחנן מזרחי. הוא חי ופעל באזור שממזרח לעיר רדאע, ומכאן שמו הספרותי ושם החיבור: מזרחי. מרי יצחק ונה מזכירו בסידורו חידושין בסוף המאה הט"ז. הוא כתב את חיבורו המזרחי בשנים שס"ו-שע"ח (1606-1618) בישובים ג'ראמה ומד'נח. השם מד'נח רומז אף הוא על מיקומו ושם ספרו: מד'נח בארמית-משרק בערבית-מזרח בעברית.*

הכפר או האזור מד'נח היה, כנראה, באזור המכונה "משרק". לא ידוע גודל הקהילה.

בסוף המשנה ופירוש המשניות לרמב"ם כתב:

מגרבה בני אכלס

שם הישוב מגרבה בני אכלס ידוע לי מכתב יד אשר הועתק בשנת תי"ח-1658, אשר הועתק על ידי הסופר ר' יהודה בן דוד פתיחי. סופר זה העתיק גם את מדרש הגדול בשנת תי"א-1651 בקרית אלקאבל, ועל סמך זה הערכתי, כי הכפר מגרבה בני אכלס נמצא ליד קרית אלקאבל.

כתב היד מכיל פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם.

יתכן, כי הכוונה לכפר בני אחלס, בנפת חראז ממדרום מערב לצנעא.

מִדְהַרַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות.

מַגַזִין

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד נעוס ובנו יחיא ריאל, דאוד תוהמי ריאל, סאלם סעיד ריאל, אחיו יחיא ריאל ויוסף בן יוסף.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד נענס.

מְדִיד

מדיד נמצא במרחק של יום הליכה מצנעא, באזור הישובים סודה ומלח.

הידיעות הקדומות שבידי הן מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא נכתב ביום רביעי כ' בכסלו בפ"ז- תקל"ו-1776, כי סעיד בן סעיד מנצור גירש את אשתו ג'זאל בת סעיד, בגט שליחות על ידי השליח מרי סעיד בן מרי סלימאן.

Pages

Subscribe to All