All

מרי צאלח בן ראב"ד מרי אברהם בן מהרי"ץ שימש רב בית הכנסת צאלח בצנעא באמצע המאה הי"ט. להערכתי, נולד בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט. במסמך שפרסם רצהבי כתוב, כי ביום ראשון, כ"א באלול בקס"ז (תרט"ז - 1856), חלה מרי צאלח ולא יכל לשמש רב בית הכנסת. במסמך מאשרים את מינוי ר' אברהם בן דוד צאלח למנהיג, ואת ר' שלום בן יוסף ור' שלום בן יוסף קאפח להיות אחראים על הנדרים וקופת הקהל, גבאים בלשוננו.

בשלב ההגהות לספר הגיע לידי ספר דפוס - שו"ע טור או"ח, מהדורת אמסטרדם תצ"ב (1732), ובשולי הדפים מצאתי עשרות הגהות שכתב. ברוב ההגהות כתוב בסופן: מהרי"ץ, רי"ץ או מו"ז (-מורי וזקני).

מרי שלמה בן מרי יוסף בן הדיין מרי צאלח נולד בצנעא בשנת ת"צ (1730), והוא אחיו הצעיר יותר של מהרי"ץ. האחים הם: מרי יחיא - מהרי"ץ, אברהם, סעדיה, שלמה, יהודה, צאלח ודוד ובת בשם לולוה.

למד תורה אצל אביו וסבו כנראה. מתורתו ידועים לנו שני חיבורים:

זבח פסח - קיצור הלכות פסח. כתוב בשפה הערבית- יהודית, כיוון שהיה מיועד להמון העם ולנשים שהיו אופות את המצות בפסח. פורסם לראשונה ע"י הר"י קאפח בסידור שיבת ציון, ומאז בכל סידורי עץ חיים.

אגרת המוסר על הזלזול בתפילה ובית הכנסת - פורסם לראשונה ע"י רצהבי.

ר' שלום בן חיים צאלח היה מנהיג בסוף המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.

הוא חתום עם ר' אהרן שלום שחר ור' יחיא בן שלום, בה' בכסלו תרנ"א (1891), על בקשת סיוע לדאוג לאישור כניסה ועלייה לירושלים לבקשת ר' צאלח בן שלום דנוך. הם מאשרים במכתב, כי ר' צאלח עם אשה וילדים ואין לו חובות.

מסתבר, כי החתומים הם מנהיגים באחת הקהילות במרכז תימן, והמכתב מיועד לר' יוסף בן שלום בדיחי כדי שיסייע בידו לעלות.

מרי סעדיה בן שלמה צאלח היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי הישיבה ביום רביעי, כ"ג בתמוז בקצ"ה לשטרות (תרמ"ד - 1884), בנושא חוות דעת חכמי הישיבה על פסק דין של חברי בית הדין. חתומים עפ"י הסדר: מרי שלום בן יהודה חבשוש, מרי שלמה שלום צאלח, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי שלום שמן, מרי סעדיה בן יוסף משרקי, מרי יחיא בן שלמה קאפח ומרי סעדיה בן שלמה צאלח.

בשנת תרמ"ו (1886) הוא חתום על תקנת ציבור יחד עם חתימת חכמי הישיבה, סה"כ כ"ז חכמים.