All

ר' סעדיה בן יוסף ערוסי נולד בצנעא בשנת תקצ"א (1831), ולפי דיעה אחרת בשנת תקצ"ט (1839). התפרנס ממקצועו ברקמה ושזירת חגורות למשפחת המלוכה ולנכבדי הבירה המוסלמים. הוא היה בן חבורתם של חכמי צנעא ומשכיליה, כמו החכם באשי מרי יחיא קאפח ומרי חיים בן יחיא חבשוש.

בשנת תרכ"ה (1865) העתיק את ספר התכונה בערבית ועברית שחברו מרי יחיא קאפח ומרי יחיא אביץ. הוא היה בקי בחכמת האסטרונומיה והאסטרולוגיה.

ר' משה בן סעדיה ערוסי העתיק את ספר הקבלי סגולות למרי שלום בן יוסף קרחי בה' בתמוז תק"ה (1745), לא ידוע היכן.

בכה"י עשרים דפים, ובפתיחה כתוב: "אתחיל לכתוב ספר סגולות בעזרת... שמו תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו". בתוך גוף הטכסט ישנן תוספות והערות שונות, כמו למשל בדף 17 א': הגהה לר' שלמה הכהן ז"ל אסור להאמין גרושין למעלה כי זה ח"ו הפך הייחוד... וכי העליתי בבחינות הזוהר מאמר כ"ה יע"ש".

בקולופון בדף 20 כתוב:

"והכתב הצעיר משה בן בא"מ מ"ו חזמ"ק (בא"ת ב"ש: סעיד) אללוי אלערוסי יצ"ו, ונשלם בע"ה יום ה' לחדש תמוז בנ"ו לשטרות (תק"ה - 1745)".

מרי שלום בן יוסף כהן עראקי נולד בצנעא בשנת תר"ב (1842) בערך. הוא היה מקבוצת העולים לא"י אשר מנתה מאות משפחות. הם התעכבו כחמשה חודשים בעיר הנמל חודידה, ולאחר תלאות עלה עם אביו אחיו שלמה וחיים והגיעו לירושלים בראשית חודש ניסן תרמ"ב (1882). בהנהגת הקהילה שמשו מרי יוסף עראקי ומרי יחיא צארום. בשנת תרמ"ד (1884) נפטר מרי יוסף עראקי, ומרי יחיא צארום שמש ראב"ד בחברת מרי שלום עראקי ומרי יוסף מסעוד. בשנת תרע"ז (1917) נפטר מרי יחיא צארום, ובראש הרכב בי"ד ורב ראשי לקהילה התימנית בירושלים שמש מרי שלום עראקי עד לפטירתו. בשנים אלו שמש עם מרי שלום בן יוסף אלשיך ומרי דוד בן מרי סעדיה קאפח.

ר' זכריה בן שלום עראקי נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה הכ', בישוב אלהג'ר, במחוז חידאן, בצפון הרחוק של תימן.

בצעירותו, בשלהי מלחמת העולם הא' או בסופה, עלה לארץ דרך מצרים. בשנת תרצ"ד (1934) השתקע בת"א. הוא שמש מוהל ושוחט.

העתיק מספר דיואנים וחיבר קובץ תפילות. עשה מאמצים גדולים למצוא כתבי יד רבים וערך מחקרים בתחום של שירת תימן. את הדיואן הראשון החל להעתיק בשנת תרצ"ז וסיים בשנת תש"ה.

בהקדמה לדיואן כתב: