All

ר' שלמה בן שלום קהלאני חתום על חוב של כתובה בישוב מלחאן בשנת תרע"ז (1917), לאחר חתימת ר' יחיא בן יחיא אלעדוי. החוב רשום לסלימאן בן שלום קהלאני.

היה, כנראה, מנכבדי וממנהיגי הקהילה. קשה לדעת האם חתם על חוב של עצמו או שמדובר בשני אישים. יתכן מאוד, כי חתם על החוב של עצמו לאחר גירושיו מאשתו.

מרי יחיא קהלאני היה רב העיר מנאכ'ה בהרי חראז בדרום מערב לצנעא, בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט.

עפ"י מסורת שבידי ר' שלום צדוק מישמח משה, הוא לא נולד במנאכ'ה אלא היה עני והגיע לעיר מנאכ'ה לצורך פרנסה ללא משפחה. לאחר שלימד תורה לילדים והבינו את גדלותו בתורה קדמוהו ומינוהו לרב העיר, דאגו לו לפרנסה מכובדת, והוא עשה חיל הן בהרבצת תורה והן בעסקיו. הוא זכור גם בזכות חוש ההומור המפותח שלו. הוא מוזכר בקובץ שו"ת שכתב מרי שלום עוזירי, קובץ שאלות שהתכתבו חכמי העיר מנאכ'ה עם חכמי צנעא. באחת התשובות כתוב:

מרי סעדיה קהא היה דיין בצנעא במאה הי"ח. לא ידוע מתי נולד ומתי שימש בדיינות, להערכתי, נולד בתחילת המאה הי"ח.

הוא מוזכר ברשימת חמשת הדיינים בצנעא במינוי זמני. הדיינים הם: מרי סעיד קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעיד נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעיד תנעמי. עפ"י לוח הזמנים נראה, כי דיינים אלו שימשו בדיינות לקראת אמצע המאה הי"ח, שכן, מאמצע המאה הי"ח הרכב בית דין היה קבוע ויציב בראשות מהרי"ץ.

מרי פנחס בן שלמה עראקי נולד בצנעא בשנת תנ"ה (1695). הוא היה דיין וראב"ד, ומראשי הלוחמים בעד המסורת הקדומה בצנעא.

למד תורה אצל מרי משה קטיעי ובנו ראב"ד מרי סעדיה קטיעי, ובאחד המקומות כותב "שמעתי מפי מו"ר משה אלקטיעי נע"ג", וכן: "ראיתי לכתוב קצת דברים מלקוטי ספר היוחסין שחיבר וליקט אדוני ומורי סעיד קטיעי יצ"ו".

נבחר לדיין בשנת תק"ז (1747), בחברת ראב"ד מרי סעדיה בן משה קטיעי ומרי שלום בשארי.