All

מרי אהרן בן דוד הכהן עראקי היה דיין וראב"ד בצנעא, בשנים שלפני גלות מוז"ע בשנים תכ"ט (1669) עד שנת תל"ח (1678), ובכל מקרה לא יאוחר מגלות מוז"ע, היא, שנת תל"ט (1679).

הוא חתום על שטרות ופסקי דין עם מרי שלמה מנזלי, שהיה דיין קודם לגלות מוז"ע ומונה לראב"ד לאחר הגלות.

השטר הראשון הוא מיום חמישי כ"ג באלול תכ"ט (1669) בצנעא, בעניין קניית בית ע"י ישועה בן אברהם צארום מיחיא בן יהודה לדאני-קאפח. חתומים מרי אהרן בן דוד הכהן ומרי שלמה בן סעדיה מנזלי. לדעת שלמה גויטיין, מרי אהרן כהן החתום הוא ממשפחת עראקי.

ר' סעדיה בן שלום עקבי העתיק את הקונטרס זבחי אלהים, העוסק בהלכות שחיטה וטרפיות לראב"ד צנעא מרי יוסף בן שלום קארה, במאה הי"ט. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו, ויש להעריך כי חי במרכז תימן.

בכה"י פ"א דפים.

בקולופון דף 80 ב' כתוב בשם סעיד בן סאלם עקבי, והוא, כנראה, המעתיק. באותו דף כתוב שם הבעלים מוסא בן סאלם עקבי, כנראה, אחיו.

ר' מסעוד בן שלום בן סעדיה עפרי העתיק את הספר שערי קדושה למהרי"ץ עם פירוש לחם תודה למרי יחיא בן יהודה בדיחי, ביום שלישי י"ה לחדש סיון תר"ס (1900) בישוב גמימה שבמחוז ד'מאר. הוא בנו של ר' שלום בן סעדיה עפרי הרשום בראש כתב יד של סידור, אשר העתיק ר' שלמה בן שלמה הלוי בישוב קצבת דרב אלערארה בשנת תרל"ב (1872).

בכה"י ק"ג דפים, ובהם הלכות שחיטה וטרפיות ולחם תודה, וכן שבעים טרפיות עפ"י חיבורו של מהרי"ץ זבח תודה.

בקולופון כתוב:

"נשלמה מלאכת הקודש... ביום ג' י"ה לחודש סיון שנת ברי"א לשטרות (תר"ס - 1900), והכותב... מסעוד בן לא"א סאלם בן סעיד אלמכונה אלעפרי במאתא אלגמימה".

ר' שלמה בן דוד טוילי ענסי העתיק או מימן את העתקת התורה, כנראה, בצנעא בשנת רס"ח (1508).

בכה"י קל"ו דפים על קלף, עם טעמים מסורה גדולה וקטנה. בסוף כה"י פיוט "שירו לה' שיר חדש", שיר המיוחס לר' אברהם בן חלפון, הכתוב במספר כתבי יד של התורה מתקופה זו, לאחר מחברת התיג'אן. שם כתוב "יהוסף בן בניה ילוד חזמ"ק (בא"ת ב"ש סעיד)... חתמתיה שנת אתתי"ט לשטרות (רס"ח - 1508)".

כה"י בבעלות משפחת ג'מיל, אשר הביאוהו לארץ מאזור צעדה בצפון תימן במאמצים מרובים, ומסרוהו לפקדון בביה"ס הלאומי בירושלים.