All

מרי יחיא רמצ'אן היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ולפני חודש אלול בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב בפנקס, כי משה בן יוסף חמאמי גירש את אשתו מלאח בת מרי יחיא רמצ'אן. בפסק הדין מפורטים התשלומים שהבעל צריך לשלם, והכתובה שהפסידה.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש מוסי' בן יוסף אלחמאמי את אשתו מלאח בת מ"ו יחיא רמצ'אן, והפסידה כתובתה מחמת שמרדה. ונוכה מהחוב של מלאח חמשה קרוש פחות רבע עבור כל תביעותיו, כגון תביעת מעשי ידיה וזולתה. ונשאר אצל מוסי' אחד עשר קרוש ורבע... ומועד הצגת המטלטלין וכו' נקבע לחצי אלול בפ"א.

מרי יחיא בן חיים קאפח נולד בצנעא בשנת תרע"ח - 1918. הוא אחיהם של מרי חיים ומרי סעדיה בני חיים קאפח.

עלה לארץ בשנת תרצ"ז - 1937, והתיישב בירושלים. הוא היה הרב של בית הכנסת של הרב יצחק יצחק הלוי בשיכון מחניים בירושלים. הוא כתב הקדמה לספר מדרש דברי שמואל, אשר חיבר הרב שמואל צ'אהרי.

נפטר בירושלים בחודש טבת תש"ס.

מרי שלום קאפח היה חכם בישוב קפלה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר קפלה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וארבע משפחות בערך: קאפח, גמיל, בג'דלאן, נחום, מנוס, ג'ראמה, חוכא, נפש, דהארי, עפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי סעדיה בן יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם אך לא מצוין הסכום.

מרי אברהם בן יחיא קארטה היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתו- כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט.

הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד.

שמו מוזכר ברשימת החכמים משנת תקנ"ה - 1795.