All

אַעְבַר צַאפדה

קיימת מסורת, כי השם אעבאר צאפדה הוא השם הנוסף של בית עד'אקה. עיין ערך.

את הישוב מצאתי במספר מסמכים. בשנת תצ"ג-1733 נמכר תאג'-חומש, אשר העתיק הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם ר' בניה, בעיר צנעא בשנת רמ"ה-1485. התאג' נמכר ביום ראשון י' בניסן במ"ד-תצ"ג-1733 למשה בן יחיא בן סעדיה בן שוכר פקעה. חתומים על השטר הדיינים: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי מעודד בן סעדיה ומרי שלמה בן סעדיה הלוי.

אַעְבוּס

חיפאן שבאזור אעבוס, נמצאת במרחק של כשש שעות הליכה מחרף אלהיגה.

ישנה מסורת, כי באזור זה חיו יהודים אשר התאסלמו, ולא ידוע מתי ועל איזה רקע. בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו באזור בני משפחת צ'וראני, אשר מוצאה, כנראה, מצ'וראן שבנפת אנס או מצ'וראן שבמחוז תעיז.

אַסְנַאף

שם הכפר ידוע לי לראשונה משנת ת"י-1650. בי"א בשבט אתתקס"א-ת"י העתיק הסופר ר' ישועה בן דוד בן שלמה צ'ראב את הלכות הרמב"ם: איסורי ביאה, מאכלות אסורות, שחיטה, ופירושים הערבית-שרח. בכתב היד 132 דפים, ונספחים מתקופות מאוחרות יותר. בדף 79 א' פתיחה של מעשה בית דין מכ"ז בכסלו ב"ז-תנ"ו-1695, מהישוב רצ'מה.

השם ב"ה למען שמו ימחול לי... אני הקטן והשפל ישועה יש"ל בן דוד בן שלמה נע"ג תנצב"ה, המכונה אלצ'ראב, יהא שמי לעולם לשי"ש בחודש טוב. השלמתיו בחד עשר יומין לירח שבט שלשנת אתתקס"א שנין לשטרי במאתא אסנאף, לחיין אריכין ושנין נפישין.

אַסַל

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף סאלם ובנו שלום אשר תרמו ריאל ורבע, אחיו דוד וסעיד בן סעיד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות.

אסי

יתכן והכוונה לכפר אללסי. עיין ערך.

שם הישוב ידוע לי מתוך כתב יד משנת תי"ז-1657. כתב היד הוא פירוש רש"י לתורה, כפי שהעתיק הסופר ר' משה בן יוסף אשרס. בכרך א' לחומשים בראשית ושמות קצ"ט דפים, ובכרך ב' רי"ג דפים.

בקולופון בסוף חומש ויקרא דף 69 ב' כתוב:

נשלם ספר ויקרא מדרש רש"י בס"ד יום שישי דהוא י"ד יומין לירח אייר שלשנת אתתקס"ח שנין לשטרי (תי"ז- 1657), במאתא אלאסי תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל קרתא קדישתא ירושלם בחיינו ובימינו אמן וכן יהי רצון.

אַנַגְד

שם הכפר ידוע לי כמקום הולדתו של מרי שלמה בן דוד ג'ובני בשנת תרס"ג-1903. הוא למד תורה אצל מרי חיים יוסף בשארי, משם עבר לגור בצנעא, ושמש רב קהילה בנפת אנס שבמחוז ד'מאר. לאחר העלייה חי בכפר זתים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שלושים משפחות בערך.

אַנֵס

בנפת אנס היו הישובים הבאים: גב, צייח, נגד מלאחי, מד'אב, ג'רה, קרית נגד, מרואן, עאתיין, קלעה, אחלאל, נוויד, נסמי, מכלאף, מזר, היגרה, ברייקה, סיפיין, עותמת זילה, גבל טרף ועוד.

החלק המוסלמי מכונה "גומעת אנס". הישוב צ'וראן שמש כמקום הממשל, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בעיר.

עפ"י תיעוד של זקני אזור אנס, בכל האזור חיו כאלפיים עד שלוש אלף יהודים סמוך לעלייה. האזור היה הררי ופורה מאוד, והיחס של המוסלמים ליהודים היה סביר מאוד.

אַנוֹע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היתה בכפר משפחת יהודית אחת, משפחת קפלה.

Pages

Subscribe to All