All

פרז מקלט

הישוב פרז אלמקלט ידוע לי משנת תנ"ד-1694. בשנה זו העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה קיסי ספרים שונים בישובים: נסמי, סודה לצף, צ'אהרה, ועוד, במחוז ד'מאר ורדאע, ולכן נראה, כי אף ישוב זה נמצא באזורים שבין מחוזות רדאע וד'מאר.

כתב היד הוא שולחן ערוך טור יורה דעה. בכתב היד רצ"ח דפים, ונכתב במימון ר' דוד בן יצחק הלוי.

בקולופון כתוב:

נשלם... בשמונה עשר לחודש אדר בשנת אלפיים וחמש שנים לשטרות (תנ"ד-1694) במקום פרז מקלט י"ו, והכותב... סעדיה בא"מ שלמה בר' סעדיה... הידוע אלקיסי.

פַגַרַת אלעוּד

באזור היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים. הדרך לכפר היתה קשה, והחלה עם חציית נהר בנא, עברה כולה בשטח הררי עד לפסגה, שם ניצב הכפר. היהודים היו גבוהים חסונים כיאה לאנשי ההרים, והערבים כיבדו אותם.

הקהילה היהודית מנתה שלושים משפחות יהודיות בערך. המשפחות העיקריות בכפר: בני עיש, בני מת'נא, ובראשם מרי יחיא מת'נא. לרובם היו אדמות, והשוק השבועי התקיים ביום שישי. יוסף סאלם היה סוחר גדול, ואחיו מרי חסן סאלם היה תלמיד חכמים. אחד מיהודי הכפר היה מרי דוד שלום עודי, אשר התגלה כשומר אמיץ במחנה גאולה.

קצר מלאחה

בידינו נותר גט בגרושי סעיד בן דאוד ולולוה בת סעיד. חתומים על הגט, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' יוסף בן סעדיה ור' יעקוב בן יוסף. חסרה השנה בגט, ולכן לא ידועה בודאות השנה. עפ"י ההקשר, נראה כי הגט נכתב במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

רַאהדֶה

סמוך לשטח החסות של הבריטים. הישוב נמצא על ציר הנסיעה תעיז לעיר עדן, בגבול המזרחי של נפת חוגריה. רבים מיהודי תימן נסעו דרך ראהדה. במקום היתה נקודת מכס ביציאה מתעיז.

למיטב ידיעתי, לא היה ישוב יהודי במקום.

רדום

הישוב רדום מוזכר בדברי שליח העלייה יוסף צדוק. בספר תיאור מפורט על עליית יהודי אזור חבאן.

לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי.

צַאן

סמוך לעלייה הגדולה חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קַלְעֵה

קלעה הוא מבצר בערבית, שהיה ממוקם בדרך כלל בראש ההר, ולכן היו ישובים רבים שכונו קלעה.

Pages

Subscribe to All