All

המקום היה מרכז שלטוני.

רצהבי פרסם את האגרת אשר שלחו יהודי צ'וראן ליהודי חברון בשנת תמ"ד-1684, בנושא גלות מוזע, אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). לא ידוע בודאות האם הכוונה לישוב שבנפת אנס, אך נראה כי מדובר בנפת אנס, בהתבסס על העובדה, כי הם גלו באופן אישי, בגופם ובעצמם למוזע.

בשנת תס"ד-1704 נכתב סידור תפילה בישוב נסמי שליד צ'וראן, כפי שכתב הסופר ר' סעדיה בן שלמה קיסי. עיין ערך נסמי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. לא ידוע לי מספר המשפחות ושמותיהן.

הכפר נמצא ממערב לגבלה ואב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

העיירה נמצאת בין עמראן לכ'מיר, על ציר הנסיעה לצפון תימן.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יצחק בן יחיא שתי ריאל ויחיא בן סאלם חמש ריאל.