All

עַרִיש

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

עַרַקַת אלקוּדַיימִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים משפחות בערך: חביב, קארני הלוי, נהארי הלוי, ועוד.

עֻרְקוּבִי

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך בעבר היה ישוב יהודי בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

מקור שם המשפחה ערקובי על שם כפר זה.

עַרַקֵה (עראקה)

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ערקה עשרים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סלימאן נהארי (מי שברך) שש ריאל, עמראן נהארי ריאל, יחיא נהארי שש ריאל, יחיא בן יוסף סאלם ריאל ורבע, סלימאן בן יוסף סאלם ריאל ורבע, עמראן בן יוסף סאלם, יוסף בן יוסף סאלם, סעיד בן סעיד שש ריאל, שמעון בן יעקוב שש ריאל, עמראן בן יחיא מסעוד שתי ריאל ורבע, מנס בן יעקוב, סאלם צורית ריאל ורבע, אברהם מסעוד ארבע ריאל, יחיא בן יוסף הארון שתי ריאל ורבע ויחיא בן אברהם מסעוד.

עַרְקוּב

יוסף שער פרסם מכתב מה' בניסן תשל"ט-1979, ובו מבקשים סעיד בן יחיא עמאר ויהודי מדר סיוע מיוסף בעכער. במכתב הם מבקשים סיוע בהשגת ספרי יסוד: חומשים, מנורה, תפילין, וכן מציינים את המחסור בכלות לנשואין, כפי שמפורט במכתב של יהודי ריידה מאותו יום. במכתב הם מזכירים גם את השליח אשר הגיע לעיר ערקב, משמע, שחיו יהודים במקום בשנה זו.

עַרְעַרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עַרַצָ'ה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות. לא ידוע לי שם המשפחות.

עַשַאי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, רובן ממשפחת נגאר.

Pages

Subscribe to All