All

עַשַאי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, רובן ממשפחת נגאר.

עַתַ'אר

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עת'אר עשרים וחמש משפחות בערך.

עֻתְמַיִן (עתמה)

שם הכפר ידוע לי מהמסוודה-פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום שלישי ב' באב בע"ח-תקכ"ז-1767, כי נעשה מעשה מרמה ורשע. דוד סדמי שכר את שלמה מעלם מועלאן, כדי שיגרש את הגב' גזאל בת מרי אברהם סיאני מהישוב עתמין. הוא הציג את עצמו, כביכול, כבעלה, כדי שדוד סודמי יוכל לשאת אותה לאשה. המרמה נתגלתה בבית הדין.

את מיקום הכפר קבעתי על סמך ההקשר עם הישוב ועלאן.

עַרַקֵה (עראקה)

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ערקה עשרים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סלימאן נהארי (מי שברך) שש ריאל, עמראן נהארי ריאל, יחיא נהארי שש ריאל, יחיא בן יוסף סאלם ריאל ורבע, סלימאן בן יוסף סאלם ריאל ורבע, עמראן בן יוסף סאלם, יוסף בן יוסף סאלם, סעיד בן סעיד שש ריאל, שמעון בן יעקוב שש ריאל, עמראן בן יחיא מסעוד שתי ריאל ורבע, מנס בן יעקוב, סאלם צורית ריאל ורבע, אברהם מסעוד ארבע ריאל, יחיא בן יוסף הארון שתי ריאל ורבע ויחיא בן אברהם מסעוד.

עַרַקַת אלקוּדַיימִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים משפחות בערך: חביב, קארני הלוי, נהארי הלוי, ועוד.

עֻרְקוּבִי

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך בעבר היה ישוב יהודי בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

מקור שם המשפחה ערקובי על שם כפר זה.

עתאר

סמוך לעלייה הגדול לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

פַגְרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת של יהודים, ממשפחת יהודה.

עַתַרָה

בעבר היה הכפר מיושב ביהודים בלבד. לא ידוע מתי, אך בשנה מסוימת נחרב הכפר עקב גזירת שמד, חלק מיהודי הכפר ברחו כדי להציל את עצמם, חלק נהרגו על קידוש השם, וחלק המירו את דתם.

Pages

Subscribe to All