All

חנש, שלמה

מרי שלמה חנש היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן, מצפון לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, סעאדי, עואץ', אשתר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום ובנו מרי סעדיה חנש, מרי יוסף בן סעדיה חכימה, מרי סעיד סאלם, מרי שלום יחיא ובנו מרי נסים, מרי יחיא קרואני, מרי חיים קאפח, מרי אהרון יוסף, מרי משה יחיא, מרי נסים סאלם ומרי עואץ' אשתר.

חסן

מרי חסן היה חכם בישוב קצר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה קצר נמצאת במחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים וחמש משפחות בערך: מלאחן, סיאני, צג'יר, נהמי, סרי, קוז, רדאעי, ודלי, ג'ידק, כ'ובאני, רמים, גרט, דחבאש, אכ'צ'רי, טירי, כהן, מנצור, אגדע, וחשאן, חובארה, סעד'ד, משרקי, עמראן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אחסן, מרי יוסף סיאני, מרי אברהם סיאני, מרי יחיא צ'גיר, מרי שלמה סרי, מרי יחיא יעקב, ומרי יעקב סיאני.

חסן

מרי חסן היה חכם בישוב עאתין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עאתין נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: חגבי, מליחי, סעאדי, חנש, זכ'מי, סיאני, מעוצ'ה, זנאר, מקיטן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ' שלום חגבי, מרי שלום זכ'מי, מרי סעדיה זנאר, מרי משה סעדיה ומרי שלום בן שלום חגבי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו יעקב השתתפו בתרומה, אך לא מצוין הסכום.

חסן דוד

מרי חסן דוד היה חכם בישוב כומים בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר כומים נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: קציר, תאם, סיאני, עומיסי, אחמדי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם, מרי יחיא בן יחיא ומרי שלמה יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.

חראץ', יהודה

מרי יהודה חראץ' היה חכם בישוב סדה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה סדה נמצאת בנפת כ'ובן, מדרום לעיר ירים.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ואחת משפחות בערך: חגבי, יעיש, ימני, חראץ', חירק, מעוצ'ה, משנוי, אשול, גרמעי, ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא, מרי שמואל, מרי יחיא סעיד, מרי יחיא יעיש, מרי שלום בן סעדיה חגבי, ומרי יחיא בן שלום חגבי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי מרים בתו תרמה, אך לא מצוין הסכום.

חתוכה, סעדיה

מרי סעדיה חתוכה היה חכם בישוב בני בדא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני בדא נמצא בצפון נפת חדא, כשמונה ק"מ מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: חתוכה, תאם, דחבאש, סלאמה, מעלם, תג'אפי ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום דחבאש ומרי שלום משה סלאמה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא, בנו צאלח ובניו: שלמה ושלום תרמו סכום גדול של עשר ריאל.

טאצי, שלום

מרי שלום טאצי היה חכם בישוב אחלאל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר אחלאל נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: טאצי, שעבי, חכימה, מפצ'רי, נגדי, אדור, כ'בל, סדי, צברי, אצ'טא, מידאני ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אלכ'בל ומרי דוד אדור.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו יחיא תרמו ריאל אחד.

טובי, יחיא בן דוד

מרי יחיא בן דוד טובי היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני י"א באב ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב בפנקס, כי אברהם בן יחיא גיאת גירש את אשתו שמחה בת שלום צ'אהרי. הגט הראשון נפסל ע"י בית הדין, ולכן נכתב גט נוסף. מרי יחיא טובי היה שליח הבעל.

בפנקס בית הדין כתוב:

טויל, סעדיה

מרי סעדיה טויל היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי משני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, לפני יום שישי פרשת צו בע"ו - תקכ"ה - 1765 ביקש ישועה בן אהרון בארדה להחזיר חדר שקנה משלום אפרים בסכום של שבעה קרוש. שם נכתב, כי ישועה קיבל סכום של קרוש פחות רבע משלום בן מרי סעיד טויל.

בפנקס בית דין כתוב:

טויל, שלום בן יהודה

ר' שלום בן יהודה בן סעיד מנצור טויל העתיק את הלכות שחיטה לרמב"ם בשנת תרע"ח - 1918. לא ידוע מקומו.

התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר. בכתב היד מ"ב דפים, ובהם כל ארבעה עשר הפרקים של הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש בעברית, וכן שאלות ותשובות בסוף. ההעתקה הסתיימה בה' באדר תרע"ח.

בקולופון כתוב:

Pages

Subscribe to All