All

חדאד, יוסף

מרי יוסף חדאד היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי כ"ג באב בפ"ז - תקל"ו - 1776 נכתב, כי שלום בנו גירש את אשתו תרכייה בת סעיד עזירי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש סאלם בן מ"ו יוסף אלחדאד את אשתו תרכייה בת סעיד אלעזירי, והפסידה כתובתה מחמת שמרדה. והיו תחת ידה בגדים בקרוש וחצי, והועברו לה קרוש ושמינית מיוסף בן עואץ' אלעזירי, וגבתה במזומנים רבע קרוש, נשאר לה קרוש וחצי ושמינית, קנה לפרעם מ"ו יוסף דנן. חצי ושמינית לסוף כסלו, וקרוש לפורים בפ"ח (תקל"ז), וקנו כולם על זה מעכשיו, ולא נותרה ביניהם שום תביעה. יום ה' כ"ג אב י"ל בפ"ז.

חדאד, משה

מרי משה חדאד היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום רביעי כ"ט באדר א' בפ"ו - תקל"ה - 1775 נכתב, כי הוא היה שליח בית דין למסירת גט, ליבמה רומיה בת מרי שלום כ'רמבא, מבעלה סעיד בן מעוצ'ה אהרון מהישוב אלגב שבאזור אנס, מדרום מערב לצנעא.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש סעיד בן מעוצ'ה הרון, מן אלגב, את אשתו היבמה רומיה בת מ'(רי) סאלם אלכ'רמבא בגט שליחות ע"י מ' מוסי' אלחדאד, וזאת לרווחא שמא היה אונס בדבר, אעפ"י שנפסק הדין שגירושיו גירושין ואין בטענותיו שהוא אנוס ממש. יום ד' כ"ט אדר א' בפ"ו. ולא נשאר לה שום מדעם ממון, לא מחוב ולא מכתובה.

חדאד - תאם, סעדיה

מרי סעדיה חדאד - תאם היה מחכמי צנעא או מערי חראז במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום רביעי י"ג בסיון בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי בנו מרי פנחס ייצג את שמחה - ג'נא בת אהרון תאם בגירושיה. על בנו מרי פנחס ראה לקמן.

בפנקס בית הדין כתוב:

חדאד, עמראן

מרי עמראן חדאד היה חכם בישוב גולה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה גולה נמצא באזור העיר ריידה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: סרי, נהארי, מנס, משרקי, עת'ארי, מעלם, נדאף, אכ'רם, חלא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן שלום, מרי שלמה בן דוד, מרי עמראן נהארי, מרי עמראן ומרי סעדיה עת'ארי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל, יחיא אחיו תרם שש ריאל, ובנו סעיד שלוש ריאל.

חדאד - תאם, פנחס בן מרי סעדיה

מרי פנחס בן מרי סעדיה חדאד - תאם היה חכם ויצג בבית הדין נושאים ואישים, כנראה. שמו ידוע משלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, הוא יצג בבית הדין את שמחה - ג'נא בת אהרון תאם מאחד הישובים באזור חראז, ממערב צנעא, בגירושיה מבעלה סעיד בן סעיד עזירי. התאריך הוא י"ג בסיון בע"ז - תקכ"ו - 1766, רהנוסח של פסק הדין מועתק לעיל בערך אביו מרי סעדיה חדאד - תאם.

חדאד, שלום

מרי שלום חדאד היה חכם בישוב חוצנין אלקאבלה בתחילת המאה העשרים. נולד, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר חוצנין אלקאבלה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: עמראן, חדאד, יחיא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא עמראן ואחיו מרי יוסף עמראן.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: סעיד ויוסף תרמו כל אחד ריאל אחד.

חובארה, אברהם בן חיים

מרי אברהם בן חיים חובארה הוסמך לשחיטה בשנת תש"ב - 1942 בתל אביב ע"י מרי יוסף בן משה יצחק הלוי, רב שכונת נורדיה, ואחיו של הרב הראשי לתימן מרי יחיא יצחק (אנציקלופדיה ע' 234). באותו יום חתם לו על כתב ההרשאה גם אחיינו מרי שלום יצחק הלוי, הרב של יוצאי תימן בישראל.

יתכן והוא הסופר שהעתיק קובץ חיבורים במאה הי"ט והעשרים, עיין באנציקלופדיה ע' 144.

להלן נוסח ההרשאה:

חובארה, שוכר בן שלום

ר' שוכר בן שלום חובארה העתיק במאה הי"ט את הספר קריאי מועד*. לא ידוע זמנו ומקומו. להערכתי, החיבור הועתק בסוף המאה הי"ט במרכז תימן. החיבור בגודל מהדורת כיס, כ- 23 שורות בעמוד, מסגרת מעוטרת. נכתב במימון שלמה בן יוסף פנחס כהן.

בקולופון כתוב:

אתחיל לכתוב קריאי מועד של ליל שבועות בעזרת אל נאדר בגבורה וברא שעות כפי מה שכתב האריא"ל זלה"ה ג' פסוקים מראש הפרשה ושלושה מאחריה תורה נביאים וכתובים עם משנה והאידרא רבה קדישא להרשב"י זלה"ה אמן. והכותב קל הקלים עפר רגלי סופרים שכר בן שלום חבארה יצ"ו הב"ה יזכני לכתוב ספרים הרבה עד אין קץ, אכי"ר.

חובארה, שלום

מרי שלום חובארה היה חכם בישוב חאז בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה חאז נמצאת באזור העיר עמראן, בנפת המדאן מצפון לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות בערך: והב, עמאר, חובארה, עמראן, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא והב, מרי אהרון, מרי משה נגאר ובנו מרי חיים ומרי חיים עמראן.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בנו יחיא ואחיו שלום תרמו שני ריאל.

חובארה, שלום

מרי שלום חובארה היה חכם בישוב שבאם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הסתברות גדולה, כי מדובר במרי שלום בן דוד חובארה, המוזכר באנציקלופדיה בע' 146. העיר שבאם נמצאת בנפת בני זייד, כשלושים וארבע ק"מ מצפון מערב לצנעא.

Pages

Subscribe to All