All

מרי יחיא היה רב הקהילה היהודית בישוב זורעה בשנת תש"ב - 1942. לא ידוע לי שם אביו, משפחתו והיכן נמצא ישוב זה.

שמו ידוע מתוך כתב הרשאה לרב קהילת יהודי זורעה שהעניקו מרי יחיא ומרי דוד סעדיה למרי יחיא. במסמך כתוב, כי יהודים מהישוב: יחיא בן עואץ', אבראהים בן סעיד חדאד, חסן סעיד, סעיד בן סעיד מסלם בן משה וחסן יהודה, בקשו משני הרבנים למנות את מרי יחיא לרב הקהילה, שיגור עמם, ילמד אותם תורה, יתפלל עמם, ישחט להם וכדומה.

הם הסמיכו אותו לרב הקהילה ביום חמישי י"א בשבט ברנ"ג - תש"ב - 1942.

מרי יחיא אהרון היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי כ"א בסיון בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי מרי יחיא אהרון ויעקוב בן מרי גיאת נהארי הגיעו להסדר ביניהם.

בפנקס בית הדין כתוב:

מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב נסמי בתחילת המאה העשרים. הכפר נסמי נמצא ליד הישוב נגד מלאחי, באזור אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: בשארי, מליחי, עינה, גביר, חסן, משרקי, שאער, עמראני, נגאר, סעאדי ועוד. הוא היחיד בקהילה שתואר בתואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו שלום תרמו "תהלים כ"י", הכוונה, שהם תרמו כתב יד תהלים, וכידוע, ספר בתימן היה מוערך מאוד, והיה לו ערך כספי גדול.

מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב מצעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר מצעב נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בעזה, סודמי, אסנאף, מעוצ'ה, קשמה, סמין, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בן יוסף בעזה ומרי יוסף סעיד בעזה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין, כי בנו יהודה תרם סכום של ריאל ורבע.