All

ועלאני, יחיא

מרי יחיא ועלאני היה חכם בישוב אללסי שבמחוז ד'מאר במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, מיום שני כ"ג באלול ב"פ - תקכ"ט - 1769. פסק בית הדין עוסק במסמך בכתב ידו של יחיא אברהם טירי, מעשירי ונכבדי צנעא, אל יהודי הכפר אללסי. תוכן המכתב עוסק במכירת אבק שריפה למחסן של השלטונות. נראה, כי בגלל חשיבות המסמך, רגישות הנושא ותוכנו העוסק בחומר נפץ, רשמו את העתקו בפנקס בית הדין. המסמך מיועד ליהודי אללסי ובראשם: סעיד בן יוסף עבאשי ויוסף בן מרי יחיא ועלאני.

להלן הנוסח:

וקאחי, שלום

מרי שלום וקאחי היה חכם בישוב תובאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר תובאן נמצא במחוז חדא מצפון לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: וקאחי, קהלאני, צארום, בשארי, גחש, ד'מארי, צאלח, צ'אהרי, מנצור ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן יחיא. יתכן והיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יעקב, יחיא, שלמה, שלום ואברהם תרמו חמש ריאל.

זביב, יחיא

מרי יחיא זביב היה חכם בישוב כ'מיר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיר כ'מיר נמצאת במחוז חאשד, כשמונים ק"מ מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונים וארבע משפחות: גרשי, שריאן, קהא, קארטה, דרין, שוכר, זביב, פרחי, צאלח, גראפי, מגהז, הילה, שלחום, גומדאני, מהאצרי, שוקרי, עזירי, מוושר, שמחי, משרקי, צברי, אשתר, סרי, מלחאן, חדאד, נעוס, מכייט', בשארי, בעזה, מעוצ'ה, אדור, גמאל, מנקד'י, רדאעי, זראגי, צ'נין, סיבהי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום ובנו מרי יחיא גמאל, מרי שלום שוכר, מרי שלום ובנו מרי דוד אדור, מרי יוסף מוושר ומרי שלום מוושר.

אלזין, סעדיה בן יוסף

מרי סעדיה בן יוסף אלזין היה חכם בישוב שעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. מספר ישובים בשם שעב היו בתימן, במחוז שרעב בדרום תימן, באזור רחבה מצפון לצנעא, באזור מערד בירים, ועוד. נראה עפ"י ההקשר, כי מדובר בכפר שעב שבמחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: חסן, עתרה, מצ'מון ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעיד חסן ומרי סעיד יהודה עתרה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל ורבע.

זכ'מי, שלום

מרי שלום זכ'מי היה חכם בישוב עאתין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עאתין נמצא באזור אנס מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: חגבי, מליחי, סעאדי, חנש, זכ'מי, סיאני, מעוצ'ה, זנאר, מקיטן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ' שלום חגבי, מרי שלום בן שלום חגבי, מרי סעדיה זנאר, מרי משה סעדיה ומרי חסן.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יחיא ומעוצ'ה תרמו, אך לא מצוין כמה.

זכריה, יחיא בן שלום

מרי יחיא בן שלום למשפחת זכריה נולד בכפר מרגלה שבמחוז ביצ'א, בדרום מזרח תימן, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. עפ"י המסורת במשפחה, י"ג דורות לפניו הגיע אבי משפחת זכריה, ר' שלום בן צאלח, מהעיר ד'מאר, והתגורר בכפר עזה הסמוך לביצ'א, ובהמשך קבע את מושבו בביצ'א.

רעייתו היא מרת גמילה בת מוסא מדמון. נולדו להם שלוש בנות, ובהמשך בשנת תר"מ - 1880 נולד להם הבן שלום, אשר היה דיין במחוז ביצ'א. ראה באנציקלופדיה ע' 125, ובספר זה במדור התוספות וההשלמות.

זנאר, סעדיה

מרי סעדיה זנאר היה חכם בישוב עאתין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עאתין נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: חגבי, מליחי, סעאדי, חנש, זכ'מי, סיאני, מעוצ'ה, זנאר, מקיטן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ' שלום חגבי, מרי שלום בן שלום חגבי, מרי שלום זכ'מי, מרי משה סעדיה ומרי חסן.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו דוד תרמו, אך לא מצוין כמה.

חאזי, אברהם

מרי אברהם חאזי היה חכם בישוב מסיב במאה הי"ח. הכפר מסיב נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשר משפחות בערך.

שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי כ"ב בתמוז בפ"ו - תקל"ה - 1775 נכתב, כי יחיא בן שלום אלרבעי גירש את אשתו ידידה בת יוסף אלסבאעי. בזמן הגירושין פרץ ביניהם ויכוח בנוכחות אישים רבים, וביניהם: מרי אברהם ואחיו מרי שלמה חאזי מהישוב מסיב.

בפנקס בית הדין כתוב:

חאזי, יוסף

מרי יוסף חאזי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום שני ט"ו בשבט ב"פ - תקכ"ט - 1769, כי בנו דוד גירש את אשתו בדרה בת עואץ' חאזי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש דאוד בן מ"ו יוסף אלחאזי את אשתו בדרה בת עואץ' אלחאזי ביום ב' ט"ו בשבט ב"פ. גבתה בגדיה ובגדיו בארבעה קרוש ושמינית וחצי שמינית. נשארו שמונה קרוש וחצי ורבע וחצי שמינית. ירד לה רבע קרוש חלקה בשכר הגט.

חאזי, יוסף בן סעדיה

מרי יוסף בן סעדיה חאזי היה חכם בישוב גאהלייה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גאהלייה נמצא במחוז המדאן, מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: חגבי, עזירי, יצחק, לוי, צברי ועוד. הוא היחיד בקהילה שנוסף לו התואר מרי ורבי, משמע ששמש רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם חמש ריאל.

Pages

Subscribe to All