All

דוד בן סעדיה

מרי דוד בן סעדיה היה חכם בישוב מודאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב מודאן נמצא במחוז ברט בצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: לבי, קעטבי, סעואני, ועוד.

חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא בן שלמה (מוזכר באנציקלופדיה ע' 216 בתור סופר, ועפ"י הפנקס משמע שהיה חכם), מרי דוד בן עואץ' קעטבי, מרי יחיא בן יוסף, מרי אהרון בן יוסף ומרי סעיד בן יוסף.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד.

דוכ'אן, אברהם

מרי דוד היה חכם בצנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם כתוב, כי סעדיה בן יחיא תנעמי גירש את אשתו רומייה בת מרי אברהם דוכ'אן, ביום שני ח' באייר ב"פ - תקכ"ט - 1769. בפסק הדין מפורטים סכומי התשלומים וזמני התשלום של הכתובה.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש סעיד בן יחיא אלתנעמי את אשתו רומייה בת מ"ו אברהם דכ'אן, וגבתה מכתובתה ששה קרוש מטלטלין, ונשאר לה עוד שני קרוש ורבע ושמינית... וקנו בקבלת ב"מ שלא יבואו בתביעות חוזרות הוא משלם את החוב במועדיו. יום ב' ח' אייר ב"פ.

דוכ'אן, מנצור

מרי מנצור דוכ'אן היה מחכמי העיר ד'מאר באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום חמישי י"ח באדר בע"ז - תקכ"ו - 1766, כי לולוה בת סעיד פקעה ואחיינה סעיד בן משה קארטה, מכרו את החורבה שלהם בעיר ד'מאר ליוסף בן אברהם בוטא. גבולות החורבה, ממזרח לביתו של מרי מנצור דוכ'אן.

בפנקס בית הדין כתוב:

דחבאש, שלום

מרי שלום דחבאש היה חכם בישוב בני בדא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני בדא נמצא בצפון נפת חדא, כשמונה שעות הליכה מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: חתוכה, תאם, דחבאש, סלאמה, מעלם, תגאפי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה חתוכה, ומרי שלום משה סלאמה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.

דחוח - הלוי, עואץ' בן דוד

מרי עואץ' בן ר' דוד דחוח הלוי נולד באמצע המאה הי"ט, כנראה, בישוב גבל עמר שבמחוז חגה, ממערב לצנעא. אביו הוא ר' דוד בן שלום דחוח הלוי, אשר דייני צנעא מינוהו בשנת תרי"ג - 1853 להיות מנהיג קהילת יהודי גבל עמר, עיין ערך הבא.

מקור משפחת דחוח בעדן, שם היתה משפחה גדולה ומסועפת. פלג מהמשפחה, ר' יוסף דחוח הלוי ושני אחיו מרי עואץ' וסעיד עברו בשנת תרמ"ח - 1888 לגור בצנעא, ויסדו בעיר חברה מסחרית בשותפות עם משפחת כסאר ומשרקי. מזכיר החברה היה מרי עמרם קורח, לימים הרב הראשי.

הוא שמש ראש הקהילה מסוף המאה הי"ט עד תחילת המאה העשרים, כאשר בנו מרי שלום החליפו בתפקיד.

דחוח - הלוי, שלום בן מרי עואץ'

מרי שלום בן מרי עואץ' דחוח הלוי נולד בישוב גבל עמר בשנת תרמ"ט - 1888. הישוב גבל עמר נמצא במחוז חגה, ממערב לצנעא. למד תורה אצל אביו מרי עואץ', ואצל מרי חיים הבא, שאף הסמיכו לרבנות. התפרנס מצורפות וממסחר, היה אמיד מאוד, ובבעלותו היו בתים ושדות. נשא לאשה את מרת תרנג'ה בת ר' יוסף דחוח הלוי. סדר יומו היה קבוע ככל חכמי תימן, בחצות הלילה היה נוהג לקום ללמוד זוהר ותיקוני חצות, לומד עד תפילת שחרית, לומד מעט אחרי התפילה ונפנה מעט לעסקיו ופרנסתו. למד תורה לפני תפילת מנחה ואחריה.

היה לו קול נעים ומתרונן, אותו ניצל בתפילות בהיותו שליח ציבור.

ד'מארי, יוסף סעדיה

מרי יוסף סעדיה ד'מארי היה חכם בישוב מנקדה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר מנקדה הוא אזור הכולל ארבע כפרים בנפת ענס באזור העיר ד'מאר, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: ד'מארי, קוריש, נוני, אבקע, חרורי, בוטיל, מעוצ'ה, צולי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי משה שלמה ד'מארי (אנציקלופדיה ע' 92), מרי יוסף בוטיל (אנציקלופדיה ע' 37) ומרי שלום יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו סעיד תרמו ריאל אחד.

ד'מארי, יחיא

מרי יחיא ד'מארי היה חכם בישוב בשאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בשאר נמצא בנפת חדא, ליד העיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: ד'מארי, בוצלי, תאם, יצחק, יעיש ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא יוסף תאם, מרי שלמה בוצלי ומרי שלום אברהם.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד, ואברהם אחיו שש ריאל.

דמתי, סעדיה

מרי סעדיה דמתי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם מפורט חובה של לולוה בת יהודה קנדיל לשלמה אחיה. פסק הדין מיום שני כ"ח בניסן בע"ז - תקכ"ו - 1766, ובו נכתב, כי חלק מהסכום רשום בשטר שבידי מרי סעיד - סעדיה דמתי.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנתה לולוה בת יודא אלקנדיל שהיא חבה לסלימאן אחיה חמשה קרוש, וסכום זה חלקו רשום בשטר שהיה ביד מ'(רי) סעיד אלדמתי, חוב אצל המנוח סלימאן חותר, וחלקו קנה לה כסות. יום ב' כ"ח בניסן בע"ז.

דמתי, עואץ' בן דוד

מרי עואץ' בן דוד דמתי חיבר ספר העוסק בליקוטים לתורה במאה הי"ט. לא ידוע מקומו, וזמן כתיבה מדויק. כתב היד מורכב משני חלקים, חלק א' חומשים בראשית ושמות, וחלק ב' ויקרא - דברים. גודל הדף: 32x21 וגודל הכתוב 26x17.

בסוף הליקוטים לבראשית ובסוף ההפטריות חתם את שמו: "הצעיר עואץ' בן דוד בן יוסף אלדמתי".

כתיבת ליקוטים לתורה היתה נפוצה ביותר בתימן במאות הי"ט והכ', ואף הוא חיבר ספר ליקוטים גדול מאוד בהיקפו, ושילב בו מסורה, תרגום, תפסיר רס"ג, רש"י, ר"מ אלשיך, אור החיים לר"ח בן עטר, נחל קדומים לחיד"א, ועוד רבים. מחכמי תימן הוא מזכיר את אור תורה למרי פנחס מגארי הכהן ומהרי"ץ*.

Pages

Subscribe to All