All

בידה, שלמה בן יעקב

מרי שלמה בן יעקב בידה היה מחכמי הישוב בני אסעד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בני אסעד נמצא באזור אנס, מצפון מערב לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: קטר, עואץ', עמראן, מחפוץ', גומעי, בידה ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום סעיד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם סכום של ריאל אחד.

בן טובים, שמעון

מרי שמעון בן טובים היה המוכתר ורב שכונת התקוה בתל אביב, בשנים שלפני הקמת המדינה. הוא עלה לארץ, כנראה, בשנות העשרים או השלושים של המאה העשרים. הוא היה ממייסדי וממקימי השכונה, אשר נוסדה בשנת תרצ"ה - 1935 ע"י קבוצת "שמשון" ויוצאי תימן. רוב התושבים היו יוצאי תימן.

הוא היה אף פעיל גדול במחתרות.

נפטר, כנראה, בת"א בשנות השבעים.

בנין, בנין בן מנחם

מרי בנין בן מנחם בנין היה מחכמי העיר עדן במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע מתוך סידור כמנהג עדן. בהקדמה לסידור שולבו "מנהגים ונוסחי גירסאות" כמסורת יהודי עדן כפי שערך מרי בנין. משמע, שכתב קונטרס או חיבור כלשהוא העוסק בתיעוד מסורת יהודי עדן*.

בעזה, יוסף סעיד

מרי יוסף בן סעיד בעזה היה מחכמי הישוב מצעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר מצעב נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בעזה, סודמי, אסנאף, מעוצ'ה, קשמה, סמין, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בן יוסף בעזה ומרי יחיא בן אהרון.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שהוא תרם סכום של ריאל ורבע, וכנראה אף אחיו שלום סעיד בעזה תרם ריאל אחד.

בעזה, שלום בן יוסף

מרי שלום בן יוסף בעזה היה מחכמי הישוב מצעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר מצעב נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בעזה, סודמי, אסנאף, מעוצ'ה, קשמה, סמין, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף סעיד בעזה ומרי יחיא בן אהרון.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שאביו והוא תרמו סכום של ריאל, ואחיו יוסף בן יוסף בעזה תרם ריאל ורבע.

בצלי, שלמה

מרי שלמה בצלי היה דיין בעיר ד'מאר, מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.

שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה שחתם עם רבנים נוספים, למרי שלמה בו יוסף מעברי. כתב ההרשאה נכתב בחודש אב ברל"ח - תרפ"ז - 1927, וחתומים: מרי יחיא סרי, מרי שלמה בן אברהם עוץ', מרי שלמה, מרי שלמה בצלי, מרי יעיש ומרי משה מעברי*.

בכתב ההרשאה לא מצוין המקום, וכיון שמרי שלמה נולד והוסמך לשחיטה במחוז ד'מאר, מסתבר, כי כל החכמים החתומים על כתב ההרשאה הם מאזור ד'מאר.

בשארי, דוד שלום

מרי דוד בן שלום בשארי היה מחכמי הישוב אללואן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר אללואן נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: בשארי, מנצור, נעוס, קטיעי ועוד. הוא היחיד שהוסיפו לשמו את התואר מרי ורבי, משמע ששמש רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שהוא ואחיו תרמו שלוש ריאל.

בשארי, חיים בן יוסף

מרי חיים בן יוסף בשארי נולד בכפר אנג'ד או אלג'רה, בין צנעא לאנס, בשנת תר"כ - 1860. בילדותו חי תקופה מסוימת בצנעא, ולמד עם מרי אברהם עמראני, ויצק מים אצל הרב הראשי מרי שלמה קארה ומרי סעיד חזאני. בשנת המצור בתרס"ה - 1905 חי בכפר אלקארה שליד צנעא. לאחר מכן חי בכפר נגד אלמלאחי שבאנס.

הוסמך לרבנות, ושמש במחצית הראשונה של המאה העשרים רב לכל אזור אנס, בדרום מערב צנעא. חבריו: מרי שלמה גובני, רב כפר זיתים (אנציקלופדיה ע' 60), מרי יחיא אהרון ומרי משה שלמה. מתלמידיו: מרי יוסף חבצי ועוד רבים.

בשארי, יהודה

מרי יהודה בשארי היה מחכמי הישוב כ'ראבת אלצייט בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כ'ראבת אלצייט נמצא באזור אנס מדרום מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: בשארי, חסן, מעוצ'ה, מחפוץ', זכמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה בן שלמה חסן. יתכן ושמש רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שהוא ובניו: שלום ושמעון תרמו ריאל אחד.

בשארי, יהודה בן יחיא

מרי יהודה בן יחיא בשארי נולד בשנת תר"ם - 1880 בערך בישוב אלגבי במחוז ריימה, מדרום לצנעא. הוא היה רב הקהילה סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

בתקופה זו מנתה הקהילה כארבעים משפחות: עוקבי, בשארי, עפגיין, נהארי, כהן, יצחק הלוי, סוכרי, עושמי, מועלם, עיטמוס, ימני, יוסף סעיד, אללונטה, ועוד. הקהילה היהודית גרה בנפרד מהמוסלמים, והיו בה שני בתי כנסת: של משפחת בשארי, נוסח בלדי, ובה כארבעים מתפללים, ובית כנסת של משפחת עפגיין, נוסח שאמי, ובה כשלושים מתפללים. שלוש מקוואות היו, אחת לטבילת הנשים, אחת ללמד ילדים לשחות ואחת לבית העלמין.

Pages

Subscribe to All