All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, משפחת שרעבי.

הכפר נמצא במרחק של 50 ק"מ מצפון מזרח לצנעא, ליד הישובים: מדיד, סודה, קלת אליהוד ועוד. הכפר נקרא כך על שם גבעות המלח הסמוכות לו.

ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי השיך של הכפר דחה את בקשת היהודים להוריד את מס החסות, בטענה, כי הגויים עניים מאוד, בעוד "שעל אשה יהודית אחת אתה רואה תכשיטי כסף בערך חמישים ריאל".

באזור גאהלייה היו מספר כפרים שהגדול ביניהם הוא הכפר מלאחה. הכפר היה מיושב ביהודים בלבד, והיה עתיק מאוד.

מספר מסמכים הגיעו לידינו מהישוב מלאחה, ונראה, כי הכוונה לכפר זה, אך יתכן כי הם קשורים לישוב בעל שם דומה או זהה. לכן מומלץ לעיין בערכים הקרובים.

ראשית, שטר חוב משנת אתתקע"ו-תכ"ה-1665, אשר נכתב במלאחה, ומוזכרים בו מעוצ'ה בן ג'אבר אלטהירי, וחתום יוסף מחפוץ' אלטהירי.

שנית, שטר העוסק בבניין, משנת אתתקפ"ב-תל"א- 1671. מוזכרים מחפוץ' בן יוסף, וחתום סעדיה בן מעודד.

שלישית, שטר צוואה וכתובה שאין בהם תאריך, ומוזכר בו יחיא בן יחיא סיאני.

הכפר נמצא במרחק של חמש ק"מ בערך מהעיר רדאע.

ממסמך אשר הגיע אלי ניתן ללמוד, כי שמעון בן יצחק צ'אהרי הגיע אל בית דין רדאע, וטען כי יהודי מלאח לועגים על ספר התורה שקנה לבית הכנסת כדי לזכות את הרבים. לא ידוע התאריך המדויק. חתומים הדיינים: מרי סאלם סלימאן צ'אהרי ומרי יחיא עומיסי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך.