All

מִעַשַר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה עד עשרים משפחות: לוי, מקצב, מצרי, שרעבי, חדאד, תעסה, מזאחי, כהו, ועוד.

מעשר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מערן

אולי הכוונה לכפר מעדן, אשר בנפת חובייש במחוז אב.

שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' שלום בן שלום דאר, המכונה אלעילה, בשנת תרכ"ה- 1865. הוא העתיק הלכות שחיטה: הלכות שחיטה לרמב"ם, ואת קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ. הוא היה מלמד תורה לתינוקות. בכתב היד ע"א דפים. נכתב במימון ר' יעקוב בן חסן מוסי. לא ידוע מיקום הכפר.

בקולופון כתוב:

מַערַאץ

אזור מעראץ' נמצא במרחק הליכה של שעתיים וחצי מהעיר ירים.

מעראץ' הוא גם אזור וגם כפר. באזור מעראץ' היו הכפרים הבאים: אלכמה, מד'כראת, צחפה, צלאחית, סופעי, חיזאן, כפר מנחם, שכאמי, משרעה בני עמר, צוחאן, רחאב וחשח.

מַעַסַג'

לא ידוע המיקום המדויק של הכפר.

שם הכפר ידוע מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' יוסף בן חסן בשנת תר"ח-1848. נכתב במימון ר' שלמה אלצנע. בכתב היד צ"ז דפים, והוא ספר ההפטריות עם תרגום. הסופר היה מלמד תורה לתשב"ר, והתפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים. הוא היה תושב העיר רדאע, ונדד לפרנסתו.

בקולופון כתוב:

נכתבה לתשוקת הגביר... סלימאן בן באמ"ו... אלצנע נ"י יע"א בכפר קטן המתקרי מעסג... נשלמה יום ה' לירח צמוז שנת ברגע קטן לשטר' (תר"ח-1848). והכותב... והוא מלמד לתינוקות של בית רבן שמו יוסף בן חסן בן כאמ"ו יעיש בן כאמ"ו סעדיה מן מדינת רדאע יע"א.

מַעַנִית

עפ"י הידוע לנו חיו בכפר צאצאי מומרים, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ נמנו בכפר עשר עד חמש עשרה משפחות.

מעמר

הישוב מעמר ידוע לי מהמאה הי"ח.

במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום שלישי ח"י באייר בצ"א-תק"מ-1780, כי סעיד בן עואץ' עדוי גירש את אשתו זהרה בת דוד הלוי, ממעמר.

לפני העלייה הגדולה, מעמר היה שם אזור בנפת בני חארת'.

מעלה

שם הישוב ידוע בהקשר לנסיעה ולעליית היהודים לארץ. לא ידוע אם חיו יהודים בעיירה. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.

מִעַיִט

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות יהודיות.

מעטיבה

הכפר היה ממוקם על ראש ההר.

במחצית הראשונה של המאה העשרים חיו בכפר מספר משפחות יהודיות, ממשפחת חמאמי. בשלב מסוים עברו היהודים להתגורר בכפר ד'רע א שועבי.

Pages

Subscribe to All